ועדת החוץ והביטחון קיימה היום (רביעי) דיון גורלי בשתי הצעות חוק שמטרתן להחמיר את הענישה על הברחות גבול ולהגדירן כעבירות ביטחוניות. הצעת החוק הממשלתית מבקשת לקבוע עונש של עד 7 שנות מאסר על הכנסת או הוצאת דבר מישראל שלא דרך תחנת גבול. מנגד, הצעת החוק הפרטית של ח"כ עמית הלוי מחמירה בהרבה, וקובעת כי עבירה זו מהווה פגיעה בביטחון המדינה ובריבונותה שעונשה 15 שנות מאסר.
הלוי הסביר כי "תופעה זו הלכה והתרחבה... וביתר שאת מאז השימוש המסחרי ברחפנים זולים וזמינים לכל אדם". במהלך הדיון נחשפו נתונים מבהילים על היקף התופעה. ח"כ הלוי ציין כי "איננו מתמודדים עוד עם עשרות רחפנים בשבוע, אלא עם מאות רחפנים מדי שבוע ואלפים מדי חודש". בדברי ההסבר לחוק נכתב כי פריצת הגבולות "מלמדת את אויבינו מה הן נקודות התורפה וחושפת את אזרחי ישראל לסכנות חמורות".
נציגת משרד המשפטים חיזקה את הדברים ואמרה כי הרחפנים "שינו לחלוטין את מאפייני ההברחות: הם הפכו אותן לקלות יותר, נגישות יותר וקשות בהרבה לאכיפה ולסיכול". נציג המשטרה הדגיש כי ההברחות הן מקור מרכזי לכניסת נשק לגורמי טרור ופשיעה, והזהיר כי "הנשק הזה אולי מופנה היום לזירה פלילית, אבל מחר הוא עלול להיות מופנה לזירה אחרת לחלוטין".
עוד באתר:
לאור זאת, ח"כ הלוי ביקש למזג את ההצעות לעונש של 10 שנים ולהסמיך את השב"כ לטיפול בנושא. עם זאת, הייעוץ המשפטי הבהיר כי לא ניתן למזג את סמכויות השב"כ להצעה הממשלתית בשלב זה בשל הליך חקיקה תקין. הפולמוס סביב מעורבות השב"כ עורר התנגדות מצד ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), שאמר: "אני מוטרד מאוד מהנטייה להכניס את שירות הביטחון הכללי לכל מקום שבו משטרת ישראל. מתקשים לבצע את תפקידם. זו מגמה מסוכנת מאוד". בשל כך, הצהיר בן ברק כי הוא תומך בנוסח הממשלתי המצומצם יותר.
מנגד, בחלק החסוי של הדיון, השב"כ הביע תמיכה בקידום החוק הממשלתי ובקביעת העבירה כביטחונית כדי לסכל את התופעה ביעילות. למרות המחלוקות על גובה העונש וזהות גוף האכיפה, שרר קונצנזוס לגבי חומרת האיום הטכנולוגי. ח"כ הלוי הדגיש כי רחפנים מסחריים יכולים כיום "לשאת עשרות קילוגרמים" מעבר לגדר בקלות. לאור הערת המשטרה, הובהר בדיון כי הסדר ספציפי נוסף בנושא רחפנים עשוי להיות מוגש בעתיד במסגרת הצעת חוק ממשלתית נפרדת. צעד זה נועד להשלים את המענה המשפטי לפרצה המאפשרת מאות הברחות של אמל"ח, סמים וכספים מדי שנה.
בסיכום הדיון, הוחלט להמשיך בקידום החקיקה תוך ניסיון לגשר על הפערים בין הנוסח הפרטי לממשלתי. המטרה הברורה היא להעביר מסר הרתעתי למבריחים ולסכל את זליגת הנשק לארגוני הפשיעה והטרור. הכנסת מבקשת להבהיר כי המעבר מגבול ריבוני שלא דרך תחנות מוסדרות לא ייחשב עוד לעבירה פלילית רגילה, אלא לאיום אסטרטגי על ביטחון הציבור וריבונות המדינה.
