בתוכנית 'הלכה למעשה' עם הרב אופיר מלכא, עלתה שאלה מורכבת במיוחד בהלכות בשר וחלב. מאזין תיאר מקרה שבו חציל שנצלה על מנגל יחד עם סטייקים ואף נגע בבשר עצמו, הוכנס לאחר מכן לתנור לצד עוגת פרווה בתבנית נפרדת. לאחר האפייה המתינו עד שהעוגה כמעט התקררה ואז מרחו עליה קרם חלבי, המאזין, שאל מה דין של החציל והעוגה. הרב מלכא ביקש להבין היטב את המציאות, ושאל, האם מדובר רק בטעם בשרי או גם בשמנונית ממשית שנשארה על החציל. "אם החציל הוא נקי כעת, ואין בו שאריות של בשר ושמנונית בעין – אז בכזה מצב החציל נחשב טעם ראשון".
הרב אופיר מלכא הסביר כי כאשר אין על החציל שאריות בשר נראות לעין, זה נקרא נ"ט בר נ"ט – הבשר נתן טעם בחציל והחציל נתן טעם בעוגה. במצב כזה העוגה עצמה אינה הופכת לבשרית ממש. "לכתחילה הייתי אומר לא לשים עליה קרם חלב", אמר הרב, "אבל אם שמו קרם חלב – היא לא נאסרה". הרב הדגיש כי ההיתר נאמר דווקא כאשר החציל נקי משמנונית, והטעם הבשרי אינו אלא טעם בלבד שעבר למאכל.
הרב הבהיר כי כאשר קיימת שמנונית ממשית של בשר על החציל, החציל הופך את העוגה לבשרית. "אם החציל לא נקי, אלא כמו שאתה אומר שיש עליו ממש שאריות ושמנונית של בשר – אז הוא הפך את העוגה להיות בשרית". במקרה כזה, אם כבר מרחו על העוגה קרם חלבי, "אי אפשר לאכול אותה", והעוגה נאסרת לחלוטין.
עוד באתר:
לקראת סוף השיחה, נשאל הרב על עוגה נוספת שנאפתה לאחר מכן יחד עם אותו חציל, אך עליה לא הונח קרם חלבי. הרב השיב כי אם אין ממשות של בשר ושמנונית על החציל מדובר רק ב"חזקת בשרי", ולא בבשרי גמור. הרב הסתמך על דברי הש״ך ביורה דעה והסביר: "כשיש קצת שמנונית ולא ניכר הטעם, זה חזקת בשרי". לכן, את העוגה השנייה מותר לאכול – "בזה אחר זה" אך לא יחד עם חלב.
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'הלכה למעשה' ב'קול חי':
