המתיחות בין רוסיה למערב עולה מדרגה נוספת לאחר שהפרלמנט הרוסי אישר חוק חדש שמרחיב באופן משמעותי את יכולותיו של הנשיא ולדימיר פוטין להורות על פעולות צבאיות מחוץ לגבולות המדינה. החוק מעורר דאגה כבדה באירופה, במיוחד במדינות הבלטיות, שם חוששים כי מוסקבה מכינה את הקרקע לעימותים נוספים בעתיד.
לפי ההסדר שאושר בדומה, רוסיה תוכל לשלוח כוחות צבא למדינות זרות במקרים שבהם אזרחים רוסים נעצרו, נחקרו, הועמדו לדין או נפגעו, לטענת הקרמלין, על ידי מדינות אחרות או גופים בינלאומיים שרוסיה אינה חברה בהם. החוק ממתין כעת לחתימתו של פוטין, שצפויה בתוך שבועיים.
יו"ר הדומה ויאצ'סלב וולודין תקף את מדינות המערב ואמר: "הצדק המערבי הפך למכונה מדכאת שנועדה להעניש החלטות שאינן תואמות את אלו שמוכתבות על ידי גורמים אירופיים. בנסיבות האלה חשוב לעשות הכול כדי להגן על אזרחינו בחו"ל". במוסקבה מציגים את המהלך כהגנה על אזרחים רוסים, אך באירופה ובקייב רואים בו מסר מאיים.
עוד באתר:
באוקראינה הזכירו כי גם הפלישה הרוסית ב-2022 הוצדקה, מבחינת הקרמלין, בטענה להגנה על דוברי רוסית. דובר משרד החוץ האוקראיני, הורהי טיכי, הגיב בחריפות ואמר כי "ניתן לתאר את ההחלטה הזו בשתי מילים: הפקרות תוקפנית". לדבריו, "באמצעות מתן זכות כמעט בלתי מוגבלת לשימוש בכוחות מחוץ לרוסיה תחת הטענה של הגנה על אזרחים, פוטין למעשה מודה שהתוקפנות הפכה לנורמה במדיניות הרוסית".
במערב עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות. בשנה האחרונה הגדירו גורמי מודיעין באירופה את רוסיה כאיום ישיר על נאט"ו, ובכמה מדינות מזהירים כי הקרמלין עשוי לנסות לבחון את נחישות הברית הצבאית בתקופה הקרובה. גם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הזהיר לאחרונה כי המדינות הבלטיות עלולות להפוך ליעד הבא של מוסקבה אם התמיכה המערבית בקייב תיחלש. החוק החדש, כך נראה, רק מגביר את תחושת האיום ברחבי היבשת.
