העימות סביב מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד הבא ממשיך לעורר סערה במערכת הביטחון והדרג המדיני. בתאגיד השידור 'כאן' פורסם הערב כי גופמן שוחח בימים האחרונים עם מקורביו וטען כי מופעל נגדו מהלך מכוון שנועד לפגוע במינויו ולהכתים את שמו.
לדברי גופמן, "לא מובן איך אחרי כל מה שנתתי למדינה חושבים שאנסה לגרום למישהו למסור תצהיר שקר". עוד אמר: "גם אני וגם היועצת המשפטית לממשלה עובדה מדינה וצריכה להיות לנו דאגה משותפת וכנה לביטחון המדינה. עוד נכונה לנו עבודה משותפת". בהמשך הוסיף בפני מקורביו כי מדובר ב"אירוע שהסלים ללא הצדקה".
הפרשה עוסקת בטענות שהעלה אורי אלמקייס, שנחקר בעבר בידי השב"כ ואף נעצר. אלמקייס טען כי הופעל על ידי גורמים בכירים בצבא בידיעתו של גופמן. המועמד לראשות המוסד דוחה את הטענות מכל וכל וטוען כי ביקש בעצמו לעדכן את כל הגורמים הרלוונטיים כדי למנוע חשש לפגם בהתנהלות.
עוד באתר:
מי שנכנס לעומק הבדיקה הוא תת-אלוף ג', ראש חטיבת ההפעלה לשעבר, שהושאל למוסד לאחר אירועי 7 באוקטובר ומשמש כיום בתפקיד בכיר בארגון. ג' הוא זה שחקר את גופמן בפרשה ובדק את מידת מעורבותו. אלא שכאן נוצרה הסתבכות נוספת: הרמטכ"ל אייל זמיר כבר קבע כי אותו קצין נושא באחריות פיקודית למחדלי 7 באוקטובר, ובקיץ הקרוב הוא צפוי לפרוש מצה"ל. עתידו במערכת הביטחון עשוי להיות מושפע מזהות ראש המוסד הבא.
גם אלוף-משנה ג', ראש מחלקת ביטחון מידע בצה"ל, היה מעורב בבדיקת הפרשה. לפי הדיווח, הוא מסר בפני ועדת גרוניס כי חלקו של גופמן באירוע היה שולי בלבד. במקביל, אותו קצין נבחן בעצמו לתפקיד במוסד, אך הליך המיון שלו הוקפא לעת עתה.
העובדה ששני בכירים מרכזיים המעורבים בבדיקת הפרשה קשורים למוסד או ביקשו להשתלב בו, רק מעצימה את הרגישות בנושא. מנגד, גורמים בימין מדגישים כי הסיבה להתנגדות השמאל והמערכת המשפטית למינוי, היא העובדה שגופמן נתפס כמי שאינו משתייך ל'אליטה' השמאלנית, בדיוק כמו ההתנגדות לדוד זיני, בטרם מונה לראשות השב"כ.
