בס"ד.
ערב שבת קודש פרשת במדבר ער"ח סיון תשפ"ו.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
עוד באתר:
טוב מאוחר מלא כלום, כאשר נתפרסם המכתב שכתב הג"ר דוב לנדו שליט"א בענין פירוק הגוש, היתה סיבה לשמוח.
גוש הוא חיבור ואין לנו שום חיבור עם הרשעים, כבר אמרו גדולי ישראל בתחילת המדינה, כי על חברי הכנסת להתייחס למסדרונות הכנסת כאל בית הכסא, כשמוכרחים להיכנס לשם נכנסים, אבל סותמים את האף ומשתדלים לשהות שם במינימום ההכרחי וזהו.
הבעיה היא שזה לא ממש נראה כך, הכסאות המרווחים והמזנון וההטבות קורצים ושוכחים את המטרה.
לפעמים אני מרשה לעצמי לטפוח על השכם בסיפוק, אבל חבל שזה בנסיבות כאלו, מי שזוכר את המאמר שכתבתי למחרת הבחירות לכנסת האחרונה, עם היוודע התוצאות, מה צריך לעשות ואיך, ומה יקרה אם לא יעשו את זה כמו שצריך, רואה כמה מדוייקים היו הדברים שכתבתי, הלואי ויכלתי לטפוח על השכם כאשר התוצאות היו הפוכות וכן היו עושים כמו שכתבתי. זה מה יש.
ברור שאי אפשר לבכות על מה שהיה, כי כך היה חייב להיות, והא ראיה, שכך ה' עשה והכל חלק מהתהליך של הגאולה.
הלא אנו נמצאים בתקופה של בירור, וכל יום שעובר, הבירור נעשה מבורר יותר ויותר, אם היה פעם איזו שהוא ניצוץ של חיבור עם חלק העם שומרי תורה ומצוות אך מאמינים במדינה ובציונות, הרי שבתקופה האחרונה, דוקא הם מנעו את האפשרות להגיע לחוק ריאלי בענין המשך האפשרות ללומדי התורה הנאמנים להקב"ה, להישמר מן הסחי והמאוס של הצבא שרוצה להתיך את הנאמנים לפשרנים.
יש קצת תועלת במה שקורה לאחרונה, שהרי בעבר, ראשי הצבא היו מכחישים את רצונם ליצור לבנינו כור היתוך בצבא, כיום הם מכריזים את זה בריש גלי וממילא קל יותר להיזהר מהם כאשר יודעים מה הם מתכננים.
וכמי שמשתדל לראות בכל ענין תהליך של הגאולה, כעת הוא הזמן לקוות, שמיד עם קיום המילים שאנו אומרים בתפילת ראש השנה ויוה"כ 'כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ' יקויים גם הקטע שנאמר אחריו 'ותמלוך אתה ה' מהרה לבדך'.
וכעת לענין רבי חנינא בן דוסא שכתבתי בשבוע שעבר, ששימח אותי שזכיתי להיות שליח טוב לישועה.
כבר 11 שנים שאני כותב את הגליון וההקדמה מידי שבוע ואף פעם לא היה לי הצפה כזו של פניות על ענין שכתבתי, שטף של אימיילים הגיעו, שביקשו לקבל את החוברת עם סיפורי הישועות שמסופרים ברחבי הש"ס על רבי חנינא, מי כעמך ישראל, היה לי סיפוק שבזכות המאמר שכתבתי, ילמדו בני ישראל אגדות חז"ל ויחדירו בהם ובצאצאיהם אמונה בה' יתברך שמו ואין לי ספק, שבשבת שעברה, בהרבה שבת טיש'ן נאמרו סיפורי מופת על רבי חנינא.
ההפתעה המרנינה הגיעה אלי ביום ב', כאשר יהודי כותב לי בהתרגשות: אני מנהל בס"ד עסק המשמש לי כצינור פרנסה, עסק קטן, מאוד מסודר עם לקוחות קבועים וחשבון הבנק תמיד מאוזן, ההוצאות צפויות וההכנסות מתואמות, כך שאין לי עול של גלגול כספים לעסק.
השבוע ביום ראשון אחה"צ, ידעתי שמחר יוצא חיוב של 40 אלף ₪ מהחשבון ואני מקבל הודעה מתאגיד שהיה אמור להכניס לחשבון סכום דומה, שיהיה איחור של כמה ימים, עקב תקלה בלתי צפויה.
נכנסתי ללחץ, זה לא סכום בשמים, אבל אינני רגיל לגלגולים ולא ידעתי מה לעשות.
נזכרתי במאמרך, התנעתי את הרכב ונסעתי לציונו של רבי חנינא, שעה ו-20 דקות נסיעה, בדרך התקשרתי לטלפון שמופיע בחוברת ששלחת לי באימייל לבקשתי, עשיתי כפי שהרב אדלשטיין כותב במכתבו ושפכתי את ליבי על ציונו.
בבוקר יום שני, הלכתי להתפלל ברוגע, אחרי התפילה הגעתי למשרד ואני מקבל טלפון מיהודי שאני מכיר, ומזה תקופה שאנו מנהלים משא ומתן על שירות מסויים שביקש שאעשה עבורו שאיננה קשורה ישירות לעסק ושאל אם אפשר כעת לסכם את הפרטים, עניתי לו כי יש לי הבוקר מקרה חרום, סיפרתי לו את המעיק עלי והצעתי לו להיות איתי בקשר בהמשך היום, אחרי שהסאגה תהיה מאחורי ואז יהיה לי ישוב הדעת לסכם.
האיש הפתיע אותי ואמר: תשמע, יש אמון בינינו, תן לי את פרטי חשבון הבנק שלך, אני מעביר לך כעת 40 אלף ₪, כולי תקוה שהעיסקא תצא לפועל והכסף ישמש כמקדמה לעיסקא, ואם לא, תחזיר לי את הכסף כשהתאגיד יעביר לך את המגיע לך.
הבנת? כותב לי האיש, הישועה לא התמהמהה, ואני כותב לך זאת, כדי להכיר לך טובה על המאמר המושקע שכתבת שהיה השליח הטוב עבורי.
אין לי אחוזים מהעיסקה, אבל אני שמח להיות הצינור והשביל שבין רבי חנינא לצרכי עמך ישראל המאמינים בה' ובמשה עבדו.
ואני גם מאמין, שזכות הצדיק תעמוד לי ישראל אהרן בן מאנטשע, שאזכה לישועות בקרוב ולראות בטוב ה' של 'שמחנו כימות עיניתנו' ולא רק 'כימות' אלא כדברי חז"ל 'מרובה מידה טוב פי חמש מאות'.
בעקבות מאמרי, נפתח קו טלפון אמריקאי שבו אפשר לספר סיפורי ישועות ולשמוע פרטים וכו'. 1347-696-3344.
