בני ישראל ישנו בלילה שלפני קבלת התורה, ועל כך נשאלת השאלה: איך ייתכן שישנו כשהם מצפים בכזה געגוע ("כעבד ישאף צל") למעמד הנשגב?
-
תשובת ה'אמרי אמת' מגור: הם ישנו כדי שקבלת התורה תהיה זו שתעיר אותם. בכך ניתן לתורה כוח לעורר בני אדם בכל הדורות, כפי שכותב הרמב"ם על מצוות שופר: "עורו ישנים משנתכם". מי שאינו עוסק בתורה ומצוות נחשב כישן השוגה בהבלי הזמן.
-
תשובת ה'שם משמואל': השינה הייתה ביטוי של ענווה, ביטול מוחלט והכנעה ("נפשי כעפר לכל תהיה") לקראת קבלת התורה.
-
עוד באתר:
בחינת הנבואה: יש המסבירים כי הייתה זו שינה בבחינת "אני ישנה ולבי ער", התפשטות הגשמיות לצורך קבלת נבואה, בדומה ליעקב אבינו.
-
שברון הלב: ה'ישמח ישראל' מסביר שהשינה נפלה עליהם מהשמיים כדי ליצור שברון לב על כך שלא היו ערים. שברון לב זה ("אין לב שלם כלוח שבור") הוא בעל ערך אדיר לפני ה'.
כוח הבחירה: הממד שמעל החומר
מעלת האדם וביטוי נשמתו טמונים בכוח הבחירה. בעוד החומר הוא צפוי ומציית לחוקי סיבה ותוצאה, הנשמה מאפשרת לאדם להיות "לא צפוי".
-
העצירה: הבחירה היא היכולת לעצור רגע לפני התגובה, להביט ולבחור. בלי בחירה, האדם אינו חי אלא "מתנהל" על ידי הרגלים, דמיונות וסיפורי עבר.
-
חירות אמיתית: בחירה היא היכולת לא להיות מוכרח. ככל שאדם משתמש בה, הוא הופך ל"בעל הבית" על חייו. השכר הוא "לפום צערא אגרא" – לפי המאמץ והבחירה.
"תורה בגויים אל תאמין": אמת אובייקטיבית
התורה אינה "דת" שנוצרה מתוך צרכי האדם או רוח התקופה. להפך, היא אמת אלוקית אובייקטיבית שלעיתים סותרת את האופי האנושי (כמו שבני אדום וישמעאל סירבו לה).
-
הקול מחוץ לאדם: האיסור לגעת בהר סיני סימל שהתורה אינה נובעת מתוך לב האדם אלא מגיעה אליו מבחוץ.
-
תיקון הלבושים: הציווי "וכיבסו שמלותם" מלמד שהנקיון החיצוני משפיע על הפנימי. המחשבה, הדיבור והמעשה הם לבושי הנפש, ועל האדם לבחור להשתמש בהם לערכי התורה ולא רק לצרכיו.
כלי מלא מחזיק ברכה
בניגוד לאכילה גשמית, שבה השובע מפסיק את הרצון, בתורה ככל שלומדים יותר – החשק גובר.
-
ליל שבועות: אנו נשארים נעורים כדי להפוך ל"כלי מלא". הלימוד בלילה מעורר את הצימאון והאהבה, וכך מקבלים את התורה בבוקר ב"תיאבון" רוחני.
-
התחדשות המעמד: בכל שנה בשבועות מתעורר מחדש מעמד הר סיני. הלימוד בלילה מכין אותנו להיות ראויים לשפע המתחדש.
תקווה גם בתחתית ההר
התורה ניתנה במדבר ובתחתית ההר כדי ללמד שאין ייאוש. גם מי שנמצא ב"מדבר" או בדרגה נמוכה, יכול לזכות לתורה. הקב"ה נמצא עם האדם גם בעב הענן ובחשיכה, כפי שסמל "לבנת הספיר" הזכיר את השעבוד במצרים גם בתוך הגילוי בהר סיני.
טענת המלאכים ותשובת משה
המלאכים תמהו מדוע תינתן התורה לבשר ודם. תשובת משה הייתה שהתורה שייכת דווקא למי שיש לו יצר הרע ובחירה. המלאכים לא העלו בדעתם שניתן לקבל את התורה ("אורייתא וקוב"ה כולא חד") עד שראו את משה, ורק אז ביקשוה לעצמם. בסופו של דבר, האדם הבוחר הוא זה שדומה לבוראו, ודרך התורה הוא מגלה את כוחו הייחודי בעולם.
