מרן הראש"ל: "ליל החג הוא חמדה גנוזה; אל תאבדו אותו"

בשיעורו השבועי אמש, שכמידי שבוע הועבר בשידור ישיר לצפייה מלאה כאן ב'אמס', מרן הראש"ל רבי יצחק יוסף צלל אל מדרשי חז"ל והקדמת הזוהר הקדוש, והסביר את מעלתו העצומה של ליל חג השבועות. לפי הזוהר, החסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזה, אלא עוסקים בתורה בשמחה ובחדווה. "כל העוסקים בתורה בלילה הזה נכתבים ונרשמים בספר הזכרונות לפני השם, והקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מברך אותם ב-70 ברכות וכתרים של העולם העליון", הדגיש הראשון לציון, והוסיף בחיוך: "לא צריך לנסוע לאדמורים ומקובלים, בורא עולם בעצמו מברך את מי שלומד".

הרב הביא את דברי פרקי דרבי אליעזר, לפיהם לימוד הלילה מהווה כפרה היסטורית על כך שעם ישראל נרדם בלילה שלפני מתן תורה, והיה צורך בקולות, ברקים ורעמים כדי להעירם. הוא קרא למאזינים ולבחורי הישיבות לנוח היטב ביום חמישי כדי להגיע ללילה ערניים לחלוטין וללמוד בהתמדה ללא ביטול זמן ודיבורים מיותרים.

הרב הציג את המחלוקת העתיקה בין הפוסקים לגבי סדר הלימוד בלילה: מחד, שיטת ה'חוק יעקב' והגר"א מוילנא שהעדיפו לימוד גמרא ושולחן ערוך בעיון על פני קריאת התיקון (קריאי מועד); ומאידך, שיטת החיד"א והמקובלים שדרשו לקרוא את התיקון המסורתי המבוסס על שאר הכוונות והאריז"ל.

עוד באתר:

טרגדיה

אסון בשיעור נהיגה בארה"ב: אם, בת ונכדה נהרגו

אבי יעקב

שמחת ישיבת גרודנא

ההימנון הקנאי בחתונת נכד ראש הישיבה הליטאי

נתי קאליש

צפו בדברים הנוקבים

"לקח חרב ודקר את הרב! לומר שהוא 'משוגע' זו התחמקות"

פנחס בן זיו

לא לוקחים סיכון

המטוס ש'נחטף': אנשי אבטחה עלו באקדחים שלופים

פנחס בן זיו

הרב הציע פשרה מעשית שהייתה נהוגה בישיבתו וזכתה לאישורו של אביו מרן זצ"ל:

• חצי לילה ראשון (לאחר הסעודה ועד חצות): לימוד גמרא והלכה בעיון רב, בזמן שבו יש לאדם כוח מנטלי מירבי.

• חצי לילה שני (מחצות ועד הנץ): קריאת התיקון המסורתי בציבור, דבר המסייע לעורר את הלומדים ולמנוע שינה.

  בנוסף, הבהיר הרב כי נשים פטורות לחלוטין מספירת העומר ומלימוד התיקון בלילה זה, ואין להן עניין להישאר ערות.

דרמה הלכתית: האם מברכים שוב אחרי יציאה לשירותים?

במהלך הדיון על כוסות התה והקפה שנועדו להחזיק את הלומדים ערים, חשף מרן הרב יצחק יוסף עדות והכרעה הלכתית דרמטית מביתו של אביו. לפי הפסק המקובל המופיע בחזון עובדיה, מי שיצא לשירותים באמצע שתיית כוס תה או קפה – הדבר נחשב להפסק גמור ועליו לחזור ולברך "שהכל" כשחוזר ללמוד.

אולם, הרב שיתף כי באחת הפגישות הליליות שלו עם אביו, הציג בפניו את דברי הרמב"ן במסכת פסחים (דף כד), ממנו משתמע בבירור ששירותים אינם מהווים הפסק לעניין אכילה ושתייה. "אבא קרא את הרמב"ן פעמיים, הסתכל ואמר לי: 'נכון, אתה צודק. תגיד להם שראית לי את הרמב"ן ואני מסכים איתך'", שחזר הרב בהתרגשות.

לפיכך, פסק הרב הלכה למעשה: לומד שיצא לשירותים באמצע כוס תה או קפה, וחזר להמשיך לשתות מאותה הכוס – אינו מברך שוב, שכן היציאה לצרכים אינה נחשבת להפסק לעניין זה, בניגוד למה שסברו כמה מאחרוני זמננו.

סוגיית שינוי מקום בסעודה

הרב הרחיב בסוגיית "ספק ברכות להקל" (סבל) בכל הנוגע למעבר מחדר לחדר באמצע אכילת לחם. בעוד שמרן השולחן ערוך, הרי"ף והרמב"ם פוסקים שמעבר חדר נחשב להפסק המחייב ברכת המזון וברכת המוציא מחדש, הרי שהרמ"א והתוספות חולקים. הרב הכריע כי על אף שקיבלנו הוראות מרן, מכיוון שיש כאן ספק ברכות, הלכה למעשה אין לברך שוב וניתן להמשיך בסעודה, שכן "סבל נגד מרן" – להקל ולא לברך.

הרב דחה את הפירוש הקיצוני לפיו אכילה ללא ברכה במקרה של ספק נחשבת ל"מעילה בקודשי שמיים", והסביר באריכות בשם הריב"ש (סימן קעא) שהביטויים הללו נועדו להגדיל את חומרת האיסור ואינם כפשוטם, ולכן במקום ספק – הכלל המשפטי של התורה קובע ברכות להקל.