
הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בראשות ח"כ אלון שוסטר, קיימה היום דיון מיוחד סביב דוח מבקר המדינה שעסק במוכנות ענף התעופה למצבי חירום. הדוח, שפורסם באפריל 2026 על רקע מלחמת חרבות ברזל ומבצע "עם כלביא", מציג תמונת מצב מדאיגה בנוגע ליכולת של ישראל לשמור על גשר אווירי פעיל בזמן מלחמה ממושכת או סגירת המרחב האווירי.
לפי ממצאי הדוח, במהלך שנת 2024 עברו בנתב"ג כ-13.9 מיליון נוסעים בלבד – כמעט עשרה מיליון פחות מהתחזיות המקוריות. במקביל, רוב חברות התעופה הזרות הפסיקו את פעילותן בישראל לפרקי זמן ממושכים, בעוד שבמהלך מבצע "עם כלביא" נסגר המרחב האווירי כולו למספר ימים. בדוח נטען כי לרשות החירום הלאומית כלל לא היה תרחיש ייחוס למלחמה ארוכה בהיקף כזה, ולכן גם משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית לא גיבשו תוכנית מסודרת להתמודדות עם מצב דומה.
אחד הסעיפים החריפים בדוח עסק במעמדה של אל על ובמה שמכונה "מניית הזהב" שבידי המדינה. לפי המבקר, למרות הסיוע הכלכלי שקיבלו חברות התעופה הישראליות בתקופות המשבר, למדינה אין למעשה יכולת ממשית להשפיע על פעילותן בזמן חירום או לכפות עליהן צעדים חיוניים. במקביל, רשויות המדינה לא הפעילו כלים רגולטוריים משמעותיים כדי להתמודד עם הזינוק במחירי הטיסות בתקופות הביקוש החריגות.
עוד באתר:
גם תחום שירותי הקרקע הוצג כנקודת תורפה קריטית במיוחד. חבר הכנסת מיקי לוי הזהיר כי כ-70% מעובדי שירותי הקרקע הוצאו לחל"ת, מה שעלול לשתק לחלוטין את פעילות התעופה בישראל. "מדובר בתשתית קריטית של כ-3,000 עובדים מקצועיים, שאם ימשיכו ללכת הביתה לחל"ת הגלגל התעופתי פשוט יעצור. אם הם קורסים – שום מטוס לא ימריא מכאן", אמר. לדבריו, המדינה חייבת לייצר מנגנון קבוע לשימור כוח האדם בענף.
בדוח עלו גם ליקויים חמורים בתחום התשתיות. כך למשל, ההחלטה על הקמת יחידת בקרה אווירית מרכזית התקבלה כבר בשנת 2017 בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אולם השלמת הפרויקט צפויה רק בשנת 2031 – עיכוב של 14 שנים. בנוסף, חרף המלצות חוזרות במשך יותר משני עשורים, ישראל עדיין לא הקימה שדה תעופה משלים לנתב"ג, מה שמגביר את התלות בשדה היחיד של המדינה.
יבגני סובה קרא במהלך הדיון להקים ועדת משנה קבועה שתעסוק בתחום התעופה האזרחית. לדבריו, יש צורך דחוף בהסדרה ארוכת טווח של סוגיות בטיחות, תשתיות וחקיקה בענף. גם גורמים נוספים התריעו מפני הפערים הגדולים בין המרכז לפריפריה בכל הנוגע לנגישות תעופתית בעת חירום.
מנגד, במשרד התחבורה טענו כי למרות האתגרים, המדינה הצליחה לשמור על רציפות תפקודית משמעותית לאורך המלחמה. רפאל שגב בן חמו ממשרד התחבורה אמר כי הוקמה "מפקדת אלון" שתיאמה את המענה האזרחי ואפשרה החזרת מאות אלפי ישראלים מחו"ל. לדבריו, חלק גדול מהליקויים שעלו בדוח כבר מטופלים, ובמקביל מקודמות שלוש תוכניות שונות להקמת שדה תעופה נוסף בישראל.
גם ברשות החירום הלאומית הדגישו כי הופקו לקחים מהמלחמה האחרונה. כפיר אוחנה, ראש חטיבת משרדי הממשלה ברח"ל, סיפר כי פותחה תוכנית "חזרה בטוחה" להשבת אזרחים בים, באוויר וביבשה, וכי התוכנית עודכנה במהלך המבצעים האחרונים. עם זאת, חברי הכנסת הבהירו כי ללא שינוי עומק בהיערכות המדינה, ישראל עלולה למצוא את עצמה שוב מול כאוס תעופתי חמור בשעת חירום עתידית.
























