לבנון סוערת בעקבות פרסום סקר חדש של ערוץ אל-ג'דיד, שחושף תמונת מצב מורכבת ומפתיעה במיוחד ביחס הציבור במדינה כלפי ארגון הטרור חיזבאללה וישראל. הסקר, שנערך בקרב כ-2,000 נשאלים מכלל העדות במדינה, מציג לראשונה תמיכה רחבה יחסית בפירוק ארגון הטרור מנשקו – לצד פתיחות גוברת לרעיון של מגעים ישירים עם ישראל.
אחד הנתונים הבולטים ביותר בסקר נוגע לשאלת פירוק חיזבאללה מנשקו. לפי הממצאים, 58.2% מהנשאלים הביעו תמיכה במהלך, בעוד 34.2% התנגדו לכך. התמיכה הגבוהה ביותר נרשמה בקרב נוצרים אורתודוקסים, מארונים ודרוזים, בעוד שבקרב הציבור השיעי נרשמה התנגדות כמעט מוחלטת. גם בקרב הסונים נרשמה תמיכה יחסית גבוהה בפירוק ארגון הטרור מנשקו.
הסקר בדק גם את היחס לאפשרות של הסכם שלום בין לבנון לישראל – והתוצאות חשפו פערים חדים בין הקבוצות השונות במדינה. בקרב הדרוזים נרשמה תמיכה של יותר מ-84% באפשרות של חתימה על הסכם שלום עם ישראל, וגם בקרב המארונים והנוצרים האורתודוקסים נרשמו שיעורי תמיכה גבוהים במיוחד. מנגד, יותר מ-92% מהשיעים הביעו התנגדות מוחלטת להסכם כזה.
עוד באתר:
גם האפשרות של מפגש ישיר בין נשיא לבנון ג'וזף עון לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו זכתה לתמיכה לא מבוטלת. 43% מהנשאלים תמכו במהלך, לעומת מעט יותר מ-50% שהתנגדו. בקרב הדרוזים, המארונים והאורתודוקסים נרשמה תמיכה רחבה מאוד, בעוד שבקרב השיעים כמעט ולא נמצאו תומכים. תמונה דומה עלתה גם בשאלה לגבי שיח ישיר בין ראש ממשלת לבנון לנתניהו.
לצד זאת, בכל הנוגע לנורמליזציה מלאה עם ישראל ולפתיחת שגרירות ישראלית בביירות, הציבור הלבנוני עדיין מסויג הרבה יותר. רק כ-30% הביעו תמיכה בנורמליזציה רשמית, ורק כ-20% תמכו באפשרות של פתיחת שגרירות ישראלית בלבנון. למרות זאת, עורכי הסקר ציינו כי מדובר בעלייה משמעותית לעומת נתונים שנמדדו בשנת 2025, אז התמיכה בנורמליזציה עמדה על כ-13% בלבד.
שאלה נוספת שנבדקה בסקר עסקה באחריות להסלמה הביטחונית האחרונה בלבנון. 33.8% האשימו את חיזבאללה, בעוד 32.9% הפנו אצבע מאשימה לישראל. גם כאן נרשמה חלוקה ברורה בין העדות: הדרוזים והנוצרים הטילו את האחריות בעיקר על חיזבאללה, בעוד רוב השיעים ראו בישראל את האחראית המרכזית להסלמה.
הנתונים הללו מצביעים על שינוי עומק בחברה הלבנונית, במיוחד על רקע המשבר הכלכלי, הלחימה המתמשכת והביקורת הציבורית הגוברת כלפי חיזבאללה. אף שההתנגדות לישראל עדיין רחבה בחלקים גדולים מהמדינה, הסקר חושף כי יותר ויותר לבנונים – בעיקר מקרב העדות שאינן שיעיות – מוכנים לבחון אפשרויות שבעבר נחשבו לטאבו מוחלט בזירה הפוליטית והציבורית בלבנון.
