בתוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי', שיתפה הדס לוינשטרן-רייכרט בתובנה שליוותה אותה במהלך חג השבועות, בעקבות לימוד מדברי הרב קוק בספר 'מאמרי הראי"ה'.
לוינשטרן-רייכרט פתחה בהרהור מחויך על העומס שאחרי החג ועל כמויות האוכל שהוכנו, אך מהר מאוד הובילה את השיחה אל נקודה עמוקה יותר: מדוע בני אדם זקוקים לכל כך הרבה לימוד, הכוונה ועבודה עצמית, בעוד יצורים בטבע פועלים בדיוק מופלא בלי קורסים ובלי הכשרה.
היא ציטטה מדברי הרב קוק על כך שדבר החקוק בטבע אינו צריך שמיעה ולימוד: הדבורה, למשל, בונה את תאי הכוורת בדיוק הנדסי מופלא, בלי שלמדה הנדסה. לעומת זאת, בני האדם עלולים להתבלבל מ"מהומות המדע המזויף" וזקוקים למאמץ כדי לשוב אל הטבע הנפשי הטהור שלהם.
עוד באתר:
"זה מאוד תפס אותי", סיפרה. "אנחנו מרגישות שלכל דבר אנחנו צריכות קורס — בהורות, בזוגיות, בניהול חשבון, בסדר וארגון. והדבורה הזאת פשוט לא יצאה לי מהראש כל החג".
בהמשך הסבירה כי דווקא ההבדל בין האדם לבין הדבורה הוא מקור לנחמה ולא לחלישות הדעת. הדבורה, לדבריה, מוגבלת לתפקיד אחד ברור: לבנות כוורת ולייצר דבש. האדם, לעומת זאת, קיבל מהקב"ה משימה רחבה, עמוקה ומורכבת הרבה יותר.
"אני פתאום קלטתי בחג הזה שריבונו של עולם נתן לנו את התורה. הוא לא נתן אותה לשום יצור אחר", אמרה. "לפי גודל הציפיות — גודל האתגרים והתקלות שיכולות להיות".
רחל פסטג הוסיפה כי האדם לא נברא מתוקן ושלם, אלא בא לעולם כדי לעבוד, לתקן ולהיבנות. לוינשטרן-רייכרט חיברה זאת לדברי חז"ל על רבי עקיבא וטורנוסרופוס: הקב"ה לא הוריד לעולם לחם מוכן, אלא חיטה — כדי שהאדם יעמול, ייצור וישלים את הבריאה.
"זה הטבע שלי באמת", סיכמה לוינשטרן-רייכרט. "לא להיות בתוך כוורת מצומצמת, אלא לקחת אחריות. אני לא דבורה. אני בסיירת. בחרתי לקחת על עצמי המון אחריות — ודווקא מתוך זה אני מבינה שזה התפקיד שלי בעולם".
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':
