מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קליפורניה בריברסייד מעורר דיון מחודש סביב אחד המרכיבים הנפוצים ביותר במטבח המערבי: שמן סויה. החוקרים טוענים כי צריכה גבוהה של השמן, שמופיע לעיתים קרובות תחת ההגדרה הכללית "שמן צמחי", עלולה להשפיע לרעה על מערכת העיכול ולעורר שינויים משמעותיים בפעילות המטבולית של הגוף.
שמן הסויה הפך בשנים האחרונות לאחד מחומרי הגלם המרכזיים בתעשיית המזון, בעיקר בארצות הברית. ניתן למצוא אותו במאכלים מטוגנים, רטבים, חטיפים, מזון מעובד ומנות המוגשות במסעדות רבות. העלות הזולה והטעם הניטרלי הפכו אותו למרכיב כמעט בלתי מורגש עבור הצרכנים, שרבים מהם כלל אינם מודעים לכמות שהם צורכים מדי יום.
במסגרת המחקר האכילו המדענים עכברים בתפריט עשיר בשמן סויה לאורך תקופה ממושכת. התוצאות העלו שינויים בולטים בהרכב חיידקי המעיים: ירידה בחיידקים שנחשבים מועילים לצד עלייה בזנים מזיקים, בהם סוגי אי-קולי הקשורים למחלות מעי דלקתיות. בנוסף, נמצא כי שמן הסויה פגע במחסום ההגנה הטבעי של המעי והפך אותו לחדיר יותר, מצב שעלול לאפשר חדירת חיידקים ורעלנים למחזור הדם ולעודד תגובות דלקתיות.
עוד באתר:
החוקרים התמקדו במיוחד בחומצה לינולאית – חומצת שומן מרכזית המצויה בשמן סויה. לדבריהם, מדובר ברכיב שהגוף אמנם זקוק לו, אך בכמות מוגבלת בלבד. בעוד שהצריכה המומלצת עומדת על כ-1% עד 2% מסך האנרגיה היומית, בתזונה המערבית המודרנית הכמות מגיעה לעיתים לפי חמישה ויותר, בעיקר בשל השימוש הנרחב בשמנים צמחיים במזון תעשייתי.
במחקרים נוספים שנערכו במסגרת הפרויקט נמצא כי שמן סויה השפיע גם על גנים הקשורים לפעילות מערכת החיסון, חילוף החומרים ובריאות המעי. מנגד, שמן זית – המזוהה עם התזונה הים תיכונית – לא הציג את אותן השפעות שליליות. החוקרים ציינו גם את שמן האבוקדו ושמן הקוקוס כאפשרויות חלופיות שעשויות להיות עדיפות מבחינה בריאותית.
למרות הממצאים המדאיגים, המדענים מדגישים כי אין עדיין הוכחה ישירה לכך ששמן סויה גורם למחלות אצל בני אדם, שכן המחקרים בוצעו על בעלי חיים בלבד. עם זאת, הם קוראים לבחון מחדש את השימוש הרחב בשמן בתעשיית המזון ולהפחית צריכה של מזון מעובד עתיר שמנים צמחיים כחלק משמירה על בריאות מערכת העיכול.
