שער הדולר ממשיך לצנוח מול השקל, והבוקר הוא עומד סביב 2.81 שקלים בלבד. בשוק המט"ח כבר מסמנים את רמת 2.80 שקלים לדולר כיעד קרוב, לאחר ירידה חדה שנמשכת בשבועות האחרונים.
מאחורי התחזקות השקל עומדים כמה גורמים במקביל. הראשון שבהם הוא היעדר התערבות משמעותית מצד בנק ישראל. הנגיד פרופ' אמיר ירון הבהיר בתקופה האחרונה כי הבנק אינו צפוי לבצע בשלב זה רכישות דולרים אגרסיביות, בין היתר משום ששיקולי האינפלציה עדיין מטרידים את מקבלי ההחלטות. המשמעות בשוק ברורה: כל עוד בנק ישראל אינו ממהר לעצור את התחזקות השקל, כוחות השוק ממשיכים לדחוף את הדולר כלפי מטה.
הסיבה לכך קשורה גם לחסכונות של הציבור. הגופים המוסדיים, שמנהלים את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח, מחזיקים חלק גדול מההשקעות בחו"ל. כאשר שוקי המניות בארה"ב עולים, שווי הנכסים הדולריים שלהם גדל. כדי לשמור על רמת חשיפה מטבעית מאוזנת, הם מוכרים דולרים ורוכשים שקלים. הפעולה הזו מייצרת ביקוש נוסף לשקל, ומחזקת אותו עוד יותר.
עוד באתר:
לכך מצטרפים עודפי הסחר של ישראל והמשך זרימת מטבע חוץ למשק: יצוא שירותי הייטק, השקעות זרות וגיוסי הון ממשיכים להזרים דולרים לישראל. גם ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל ויתרות המט"ח הגבוהות של בנק ישראל, הנאמדות ביותר מ-220 מיליארד דולר, מחזקות את אמון השווקים ביכולת הכלכלית של ישראל.
השאלה המרכזית היא האם דולר חלש טוב לישראל או רע. התשובה מורכבת. עבור הצרכן הישראלי, יש בכך יתרונות ברורים: יבואנים משלמים פחות בשקלים על מוצרים שנרכשים בדולרים, חופשות בחו"ל נעשות זולות יותר, רכישות מאתרים בינלאומיים משתלמות יותר, וגם חלק מלחצי המחירים במשק עשויים להתמתן. מבחינת בנק ישראל, שקל חזק הוא כלי שמסייע לבלום אינפלציה.
אבל הצד השני של המטבע כואב לא פחות. יצואנים ישראלים מקבלים הכנסות בדולרים אך משלמים משכורות, שכירות והוצאות רבות בשקלים. כאשר הדולר יורד, ההכנסות שלהם נשחקות. גם חברות הייטק, סטארט-אפים ונותני שירותים בינלאומיים עלולים להיפגע, במיוחד מי שפועלים בשולי רווח נמוכים או מתמודדים מול מתחרים מחו"ל.
ויש גם זווית חרדית משמעותית: שער דולר נמוך הוא מכה לעולם הישיבות, הכוללים, מוסדות התורה והחינוך ועמותות החסד, שרבים מהם נשענים במידה לא מבוטלת על תרומות מחו"ל. כאשר תורם אמריקני מעביר 10,000 דולר, המוסד מקבל היום הרבה פחות שקלים מאשר קיבל בעבר. המשמעות המעשית היא שחיקה בתקציבים, קושי בתשלום משכורות, פגיעה במלגות לאברכים וצורך לגייס יותר דולרים רק כדי לשמור על אותה רמת פעילות.
לכן, אף שהכותרת "דולר בשפל" נשמעת חיובית לצרכנים, עבור חלקים גדולים במשק מדובר באירוע מדאיג. דולר חלש מקל על יוקר המחיה בטווח הקצר, אך פוגע במי שמכניסים מט"ח ומוציאים שקלים.
כל עוד וול סטריט ממשיכה לעלות, הגופים המוסדיים ממשיכים למכור דולרים, ההייטק ממשיך להזרים מט"ח ובנק ישראל אינו מתערב בעוצמה — מגמת התחזקות השקל עשויה להימשך. השאלה היא מתי, ואם בכלל, יחליט בנק ישראל שהפגיעה ביצוא, בתעסוקה ובגופים הנשענים על תרומות מחו"ל גוברת על היתרון שבבלימת האינפלציה.
