מפגין בשם שמואל, שהשתתף במחאה שנערכה אתמול בכביש גהה נגד מעצרי בני ישיבות, שוחח הבוקר (חמישי) עם בצלאל קאהן במהדורת הבוקר – סוף השבוע ב'קול חי', ותיאר את שאירע לדבריו במהלך פיזור ההפגנה. בדבריו סיפר על פציעות שספג, תחושת ההשפלה שחווה ועל האירוע שלדבריו נחרט בזיכרונו יותר מכל.
לדברי שמואל, מיד עם תחילת פיזור ההפגנה הופעל כוח רב נגד המפגינים. "פתאום הם רצים אליי, זורקים לא יודע כמה רימונים", סיפר. "התכנסתי בתוך עצמי, שמרתי על הראש ועל העיניים שלי, אמרתי שלפחות נישאר עם העיניים והאוזניים". לדבריו, "מתוך העשן הם רצו ופשוט פירקו אותנו לגמרי", והוסיף כי "כל החולצה שלי הייתה דם, כל הידיים שלי אדומות, הכול היה מלא דם. אלה לא היו מכות יבשות – אלה היו מכות שהשאירו סימנים".
המפגין סיפר כי לאחר האירוע פנה לקבלת טיפול רפואי. "הלכתי לבדיקה וחבישה", אמר, "אמרו שהכול מכות יבשות, אבל עד עכשיו אני סובל מכאבים בידיים וברגל". לדבריו, למרות הפציעות, האירוע שהכאיב לו יותר מכל היה דווקא רגע של השפלה פומבית במהלך המעצר.
עוד באתר:
"זה היה הרגע ששבר אותי לגמרי", סיפר. "הרימו אותי שני שוטרים כמו שק תפוחי אדמה. הייתי כולי מכווץ בתוך עצמי". לדבריו, במהלך האירוע הגיע מפקד הכוח למקום. "הוא אמר לשוטרים 'תראו איך עושים את זה', הכניס יד לכיס של המכנס ופשוט משך. נשארתי כמעט בלי מכנסיים באמצע הרחוב מול מצלמות. אמרתי לעצמי – זה לא אירוע קטן, זו השפלה נוראית". שמואל הוסיף: "על מכות אפשר להתגבר, אבל להיות מושפל ככה באמצע הרחוב מול כולם – זה מה ששבר אותי".
למרות החוויה הקשה, שמואל הבהיר כי אין בכוונתו להירתע מהמשך המחאה. "עם כל ההשפלה ועם כל הקשיים, נכנסה בי תחושה של שמחה", אמר. "אני מאמין שעבודת ה' באה עם קשיים. אם זה חלק מהמאבק שלנו, אז אדרבה". בסיום הריאיון ציין כי הוא מקווה שתוגש תביעה מסודרת בעקבות האירועים. "זה לא סיפור שלי בלבד", אמר, "זה סיפור כללי שצריך לקבל מענה".
האזינו לעדות המלאה במהדורת הבוקר – סוף השבוע ב'קול חי':
