בשבועות האחרונים הופך מעבר כרם שלום לאחד המקומות המסמלים יותר מכל את השינוי שעובר על רצועת עזה. לצד משאיות הסיוע והתנועה הביטחונית, נראים יותר ויותר תושבים הבוחרים לעזוב את הרצועה ולעבור למדינות אחרות, בתקווה להתחיל חיים חדשים הרחק מההרס, המצוקה וחוסר הוודאות, כך על פי הדיווח בערוץ 14.
אחת מהם היא היבה, תושבת העיר עזה, שהמתינה חודשים ארוכים לאישור יציאה. מבחינתה, ההחלטה לעזוב לא נבעה רק מהמלחמה עצמה אלא מהמציאות שנוצרה בעקבותיה. "שבעה-שמונה חודשים אנחנו מחכים", היא מספרת. "היינו נהרסים אם לא היינו נוסעים. חיכינו לאישור על גחלים! שיגידו לנו 'כן', כי די. עכשיו קיץ, אנחנו לא רוצים להישאר בברזנטים ובאוהל – נשרפנו לגמרי מהשמש".
לדבריה, החיים במתחמי האוהלים הפכו כמעט בלתי אפשריים. לצד החום הכבד, היא מתארת תנאים קשים של לכלוך, מזיקים ומחסור בתשתיות בסיסיות. את ההחלטה הסופית קיבלה בעיקר למען ילדיה. "הילדים שלי סבלו מאוד במלחמה. אמרתי לעצמי שהדבר הכי טוב הוא לנסוע, כי אין בתים שנהיה בהם. אנשים התעייפו מאוד, ואני ביניהם". כאשר נשאלה מה יקרה אם כלל המעברים ייפתחו, השיבה ללא היסוס: "רוב האנשים יסעו. כולם יבחרו לנסוע".
עוד באתר:
בין העוזבים נמצא גם מוחמד, צעיר אקדמאי מהעיר עזה, שביקש להעביר מסר לעולם הרחב. לדבריו, המציאות הנוכחית ברצועה אינה מאפשרת התפתחות אישית או מקצועית. "זה בלתי אנושי לחיות בעזה כרגע", אמר. "אתה מרגיש שאתה חי בשנת 1933, בזמן שהאנשים בחוץ חיים ב-2026". הוא הוסיף כי צעירים רבים מבקשים הזדמנות ללמוד, להתפתח ולבנות עתיד במקום שבו קיימים תנאים בסיסיים לכך.
העדויות הללו מצטרפות לנתונים המצביעים על רצון גובר לעזוב את הרצועה. במסגרת המתווה שאושר על ידי ישראל, יוצאים תושבים למדינות שלישיות ובהן הולנד, שווייץ, סלובקיה, ירדן וקנדה. במקביל, נתונים שפרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים הצביעו על כך שכ-80 אחוז מהמשיבים בסקר מקוון העדיפו פתיחת אפשרויות הגירה על פני השקעה נוספת בתשתיות בתוך הרצועה.
