הגאון הרב חיים איידלס דיבר בהרחבה בתוכנית 'דרך חיים', על איסור חליבת בהמה בשבת. "לחלוב בהמה בשבת, האיסור הוא מהתורה", משום שהחליבה נחשבת ל'מפרק' – שהיא תולדה של מלאכת דש. הרב ציין כי זו דעת רוב הראשונים, ובהם הרי"ף, הרמב"ם ורש"י, בעוד הרמב"ן סבור שמדובר באיסור דרבנן. עם זאת, כאשר אי-החליבה תגרום סבל לבהמה, התירו חכמים לבצע את החליבה באמצעות גוי משום "צער בעלי חיים", והחלב שנחלב בשבת נשאר מוקצה עד צאת השבת.
הרב הסביר כי כאשר אין גוי זמין, ניתן להקל במצבים מסוימים כדי למנוע צער מהפרה. "מותר שיהודי יחלוב, ובתנאי שהחלב ילך לאיבוד", כגון חליבה על הקרקע או לתוך כלי שבו חומר הפוגם את החלב מיד. עוד הביא את פסיקת החזון איש שגרמא לצורך מניעת צער בעלי חיים מותרת, ולכן הצמדת מכונת החליבה לעטינים כשהמערכת עדיין כבויה נחשבת לגרמא ומותרת. לדבריו, ברפתות רובוטיות שבהן הכול פועל אוטומטית, כל עוד אין התערבות ותיקון בידי יהודי בשבת, אין בעיה הלכתית.
בהמשך הציג הרב מחלוקת בין גדולי הפוסקים לגבי חלב שנחלב באיסור באופן מסחרי. לדבריו, הכתב סופר, השבט הלוי והאור לציון סברו שאין להתיר לאחרים ליהנות מחלב כזה לאחר השבת, משום שמדובר באיסור הנעשה דרך קבע. מנגד, "ההר צבי חולק עליהם" וסובר שגם במקרה כזה ניתן להקל לאחרים. הרב הזכיר גם את דעת הראשון לציון הרב עוזיאל שהתיר בשעת הדחק חליבה על ידי יהודי בשינוי, אך סיים שדבריו נכתבו "להלכה ולא למעשה" וביקש את הסכמת חכמי הדור.
עוד באתר:
בחלק האחרון עבר הרב לעולם הכשרות המודרני. הוא הסביר כי ברפתות רבות בארץ יש פיקוח מיוחד, בעוד שבכשרות רגילה "אין פיקוח בשבת", ולכן עלולות להתעורר שאלות כיצד בוצעה החליבה. הרב אף ציין כי ניתן לעיתים ללמוד ממספרי הייצור על מועד המילוי והחליבה. בנוסף הזהיר כי בחו"ל יש צורך בהשגחות מהודרות גם בשל חשש של "חלב טרפה" כאשר פרות עוברות ניתוחים העלולים להטריפן.
לסיום עסק הרב בסוגיית גבינות גויים. הוא הביא את דעת הפרי חדש, החתם סופר וערוך השולחן, לפיה בגבינות רכות כגון קוטג', שמנת ולבן, שנוצרות מתהליך טבעי ללא אנזימים חיצוניים, אין את החשש הרגיל של גבינות גויים. מנגד, הרדב"ז, הכנסת הגדולה ומרן החיד"א סברו שגם גבינות אלו נכללו בגזירת חז"ל.
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'דרך חיים' ב'קול חי':
