
בתוכנית 'דרך חיים', הרב חיים איידלס דן בהרחבה בהלכות קידוש. תחילה הביא הרב את דברי הטור: "כשיבוא לביתו ימהר לאכול מיד", ומובא בברייתא "זכור את יום השבת לקדשו – זכרהו על היין בכניסתו", כלומר תכף בכניסת שבת מקדשים על היין. הבית יוסף מסביר שזהו עיקר הזכירה, ומכאן היסוד למהר לקידוש.
אמנם המגן אברהם בשם הרמ"ע מפאנו כותב שאם אינו תאב מיד, יכול להמתין עד שירעב, וכך מנהג ישראל שאין רצים מיד לביתם, אלא כל אחד לפי עונגו, "והנח להם לישראל שבני נביאים הם", ומוסיף שברוב קהילות ישראל אין נוהגים למהר דווקא, אלא כל אחד לפי מצב עונגו. והעיקר הוא שאין הכרח לרוץ מיד, אלא לאזן בין כבוד שבת לבין עונג הסעודה.
בהמשך, הרב עבר לדבר על אכילה לפני הקידוש, ואמר כי חז"ל תיקנו שלא לאכול ולא לשתות לפני קידוש, בין בליל שבת שהקידוש דאורייתא ובין ביום שהוא מדרבנן. בקידוש הלילה – האיסור חל מיד בכניסת השבת, והזמן מתחיל כבר מעט קודם השקיעה משום תוספת שבת המחוייבת מן הדין. לכן גם בלי קבלה מפורשת של האדם, חלה קדושת שבת באותו זמן, ואסור אף טעימה קלה לפני הקידוש. ואישה המקבלת שבת בהדלקת נרות נאסרת באכילה ושתייה עד קידוש.
























