בתוכנית 'דרך חיים', הרב חיים איידלס דן בהרחבה בהלכות קידוש. תחילה הביא הרב את דברי הטור: "כשיבוא לביתו ימהר לאכול מיד", ומובא בברייתא "זכור את יום השבת לקדשו – זכרהו על היין בכניסתו", כלומר תכף בכניסת שבת מקדשים על היין. הבית יוסף מסביר שזהו עיקר הזכירה, ומכאן היסוד למהר לקידוש.
אמנם המגן אברהם בשם הרמ"ע מפאנו כותב שאם אינו תאב מיד, יכול להמתין עד שירעב, וכך מנהג ישראל שאין רצים מיד לביתם, אלא כל אחד לפי עונגו, "והנח להם לישראל שבני נביאים הם", ומוסיף שברוב קהילות ישראל אין נוהגים למהר דווקא, אלא כל אחד לפי מצב עונגו. והעיקר הוא שאין הכרח לרוץ מיד, אלא לאזן בין כבוד שבת לבין עונג הסעודה.
בהמשך, הרב עבר לדבר על אכילה לפני הקידוש, ואמר כי חז"ל תיקנו שלא לאכול ולא לשתות לפני קידוש, בין בליל שבת שהקידוש דאורייתא ובין ביום שהוא מדרבנן. בקידוש הלילה – האיסור חל מיד בכניסת השבת, והזמן מתחיל כבר מעט קודם השקיעה משום תוספת שבת המחוייבת מן הדין. לכן גם בלי קבלה מפורשת של האדם, חלה קדושת שבת באותו זמן, ואסור אף טעימה קלה לפני הקידוש. ואישה המקבלת שבת בהדלקת נרות נאסרת באכילה ושתייה עד קידוש.
עוד באתר:
הרב גם עסק בשאלה מתי חל חיוב הקידוש אצל נשים בשבת בבוקר, והבהיר כי הדבר תלוי במנהג האישה בעניין התפילה במהלך השבוע. לדבריו, אישה שרגילה להתפלל תפילת שחרית באופן קבוע דינה דומה לגבר, ולכן אם היא נאלצת לאכול לפני התפילה מטעמי בריאות או צורך אמיתי, היא אינה מקדשת קודם לכן. לעומת זאת, כאשר מדובר באישה שאינה נוהגת להתפלל תפילת שחרית באופן קבוע ומסתפקת בברכות השחר, מתעוררת שאלה האם חיוב הקידוש חל עליה מיד עם הקימה למרות שהיא אוכלת לצורך רפואה. "אם היא לא מתפללת אלא רק ברכות השחר, אז החיוב חל עליה מיד. לכן, שתאמר ברכות התורה וברכות השחר ותעשה קידוש".
בנוגע לחובת התפילה לנשים, הרב הזכיר את שיטת הרמב"ם, שלפיה עיקר החיוב הוא תפילה אחת ביום הכוללת שבח, בקשה והודיה, לעומת דעת הרמב"ן הסובר שנשים חייבות בתפילות קבועות. הרב ציין את דברי מרן הרב עובדיה יוסף, שכתב כי נשים ספרדיות יוצאות ידי חובתן בתפילה אחת ביום, ואף הסביר את דברי המגן אברהם שלפיהם גם אמירת הודיה, שבח ובקשה יכולה להיחשב לקיום החיוב. "במודה אני כבר היא אמרה את השבח ואת ההודיה, עוד בקשה אחת – יצאה ידי חובה". לקראת סיום עסק גם בתפילת מוסף לנשים והביא את הדעות השונות בפוסקים, אך ציין כי למעשה נשים הרוצות להתפלל מוסף רשאיות לעשות כן, ואף הזכיר את לשונו של ה'חזון עובדיה': "נשים שנשאן ליבן בחוכמה – שכן יתפללו תפילת מוסף".
