מחקר שבחן את יעילות חיסוני הקורונה פורסם השבוע בכתב העת המדעי היוקרתי JAMA Network Open, לאחר שעוכב במשך חודשים ולא פורסם בביטאון הרשמי של המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).
על פי ממצאי המחקר, החיסון נמצא יעיל בכ-55% במניעת אשפוזים הקשורים לקורונה, וכן הפחית בכ-50% את מספר הפניות לחדרי מיון ולמרפאות לרפואה דחופה בעקבות המחלה.
למרות שהממצאים אינם מפתיעים במיוחד, שכן מחקרים רבים כבר הוכיחו את יעילות החיסונים נגד קורונה, הפרסום עורר עניין ציבורי לאחר שנחשף כי גורמים פוליטיים שמונו בתקופת ממשל טראמפ התנגדו לפרסומו במסגרת כתב העת הרשמי של ה-CDC.
עוד באתר:
לטענת המתנגדים, מתודולוגיית המחקר רגישה להנחות שעלולות להוביל למסקנות שגויות. מנגד, מומחים רבים לבריאות הציבור טוענים כי מדובר בשיטה מחקרית מקובלת ואמינה, הנמצאת בשימוש עשרות שנים ונחשבת לאחת הדרכים הטובות ביותר למדוד את יעילותם העדכנית של חיסונים.
פרופ' נטלי דין, מומחית לביוסטטיסטיקה מאוניברסיטת אמורי, כתבה במאמר נלווה לפרסום כי "חשוב להמשיך להעריך ולפרסם נתונים על יעילות החיסונים בקרב אוכלוסיות בעלות רמות חיסוניות משתנות מול זנים מתפתחים של הנגיף".
המחקר היה אמור להתפרסם כבר באביב האחרון במסגרת Morbidity and Mortality Weekly Report, כתב העת המרכזי של ה-CDC. לאחר שקיבל את אישור משרד המדע של הסוכנות, הוא עוכב בעקבות הסתייגויות שהעלה מנהל הסוכנות בפועל, ד"ר ג'יי בהטצ'ריה.
לדברי ד"ר אלתיאה גרנט-לנזי, המדענית הראשית של ה-CDC, ההחלטה לא נועדה למנוע את פרסום המחקר לצמיתות, אלא לאפשר לחוקרים להשיב לשאלות ולהסתייגויות שהועלו. עם זאת, החוקרים בחרו לבסוף לפרסם את עבודתם בכתב עת מדעי חיצוני.
המחקר התבסס על שיטת מחקר המכונה "עיצוב שלילי-לבדיקה" (Test-Negative Design). במסגרת השיטה נבדקו מטופלים שהגיעו לבתי חולים או לחדרי מיון עם מחלות נשימתיות. החוקרים השוו בין שיעורי התחלואה בקורונה בקרב מחוסנים לבין אלו שלא חוסנו.
מחקרים רבים שהתבססו על אותה מתודולוגיה פורסמו בעבר בכתבי עת רפואיים מובילים, בהם Pediatrics ו-New England Journal of Medicine.
בהטצ'ריה טען כי השיטה נשענת במידה רבה מדי על הנחות סטטיסטיות ועלולה להיות מושפעת מגורמים כמו הדבקות קודמות והתנהגות שונה של קבוצות אוכלוסייה שונות.
לעומתו, תומכי השיטה מסבירים כי היא נועדה בדיוק להתמודד עם הבדלים בדפוסי הפנייה לטיפול רפואי, וכי לאור העובדה שמרבית האמריקנים כבר נדבקו בקורונה לפחות פעם אחת, השפעת ההדבקות הקודמות מוגבלת יחסית. לדבריהם, אין כיום חלופה מעשית טובה יותר המאפשרת למדוד בזמן אמת את יעילות החיסונים.
מוקדם יותר החודש קיים ה-CDC כנס מקצועי שעסק ביתרונות ובחסרונות של השיטה. בין המשתתפים היה גם פרופ' מרטין קולדורף, ביוסטטיסטיקאי יליד שבדיה ומבקר ידוע של מדיניות הקורונה בתקופת המגפה.
קולדורף, שהיה שותף יחד עם בהטצ'ריה לניסוח "הצהרת גרייט ברינגטון" בשנת 2020, טען כי יש צורך במחקרים ארוכי טווח יותר לצורך הערכת יעילות חיסוני הקורונה.
אחד המשתתפים בקהל הגיב לדבריו בקריאה: "היינו בעיצומה של מגפה! בגלל זה!", תגובה שהמחישה את המחלוקת החריפה שעדיין קיימת סביב דרכי הערכת יעילות החיסונים גם שנים לאחר פרוץ משבר הקורונה.
