יזם העוסק בבניית פרויקטים במסגרת תמ"א 38, הפנה לגאון הרב ברוך שרגא שאלה מעניינת בתוכנית 'ברוך שאמר': האם מותר לו להוסיף שני חדרים לכל דייר בתמורה לזכויות הבנייה על הגג, כאשר בבניין מתגוררים גם דייר נוצרי קתולי ודייר מוסלמי.
בתשובתו פתח הרב ברוך שרגא ביסודות איסור "לא תחונם". "לא תיתן להם חנייה בקרקע של ארץ ישראל", ציטט הרב מדברי הגמרא במסכת עבודה זרה, והביא את דעת הרמב"ם ופסיקת השולחן ערוך האוסרים למכור לגויים בתים ושדות בארץ ישראל כדי שלא יקבעו בה את מושבם.
הרב הדגיש כי אף שהפסוק נאמר במקור על שבעת העממים של ארץ כנען, כתבו התוספות שאין לחלק לעניין מכירת קרקעות בין שבע האומות לשאר הגויים. "כל אומות העולם אסור לתת להם חנייה בארץ ישראל". בהמשך התייחס הרב לשאלה כיצד שלמה המלך העניק ערים לחירם מלך צור, והביא את ביאור התוספות שחירם נחשב לגר תושב, ולכן דינו שונה מגויים רגילים.
עוד באתר:
לאחר הצגת יסודות האיסור עבר הרב להלכה למעשה. לדבריו, ייתכן שיש מקום להקל כאשר הגוי כבר מחזיק בדירה בארץ ישראל, והפרויקט רק מרחיב את זכויותיו. הוא הביא את דברי בעל "תורת חסד", הסובר שהחלפת קרקע בקרקע או הרחבת זכות קיימת אינה דומה למתן חנייה חדשה בארץ. "הגוי הזה כבר יש לו קרקע בארץ ישראל", ציין הרב, ולכן לכאורה ניתן לראות את תוספת החדרים כהמשך לזכות קיימת ולא כהענקת אחיזה חדשה.
עם זאת, הרב הציג את שיטת החזון איש המחמירה יותר, שגם הרחבת נכס קיים עלולה לחזק את אחיזת הגוי בארץ ולהיכלל בגדר האיסור. החזון איש הוכיח זאת מהגמרות במסכת עבודה זרה ובמסכת גיטין, מהן עולה שגם כאשר לגוי כבר יש קרקע, יש מקום לחשש של הוספת חנייה ואחיזה בארץ ישראל. הרב סיים וציין כי לפי גישה זו יש קושי משמעותי בביצוע פינוי-בינוי או תמ"א 38 המעניקים הרחבה לדיירים גויים, ובוודאי כאשר היזם עצמו הוא גוי המקבל בעלות על דירות חדשות בארץ ישראל.
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'ברוך שאמר' ב'קול חי':
