שאלה מעניינת הופנתה לגאון הרב ברוך שרגא בתוכנית 'ברוך שאמר': עצי פרי שסיימו שלוש שנות ערלה ונכנסו לשנה הרביעית, האם הפירות חייבים בתרומות ומעשרות, והאם יש קדושה בפירות?
הרב השיב כי כל הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט של השנה הרביעית מוגדרים כ"נטע רבעי". "יש בהם קדושה שדינם כמו מעשר שני", אמר הרב, והסביר כי בזמן שבית המקדש היה קיים היה צורך להעלות את הפירות לירושלים ולאוכלם שם בטהרה, או לחלופין לפדותם על כסף ולהשתמש בו לרכישת אוכלים בירושלים.
בהמשך הזכיר הרב את מחלוקת חז"ל האם דין רבעי נאמר רק בכרם או בכל האילנות. הרמב"ם סובר וכן פסק השו"ע ש"נטע רבעי" נוהג בכל עצי הפרי. הרב תיאר כיצד בעלי הפירות היו מגיעים לירושלים, נהנים מאווירת הקדושה, מבית המקדש ומבתי המדרש, ומתחברים לתורה והקדושה שסבבו את העיר.
עוד באתר:
הרב הסביר כי תיקנו חז"ל שבעלי כרמים הסמוכים לירושלים יעלו את הפירות עצמם לעיר ולא יפדו אותם, כדי "לעטר את שוקי ירושלים בפירות". אולם כיום, לאחר חורבן בית המקדש, יש לפדות את הפירות לאחר הקטיף.
למעשה, הסביר הרב, בזמן הזה די לחלל את קדושת הפירות על פרוטה אחת ולברך קודם לכן: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על פדיון רבעי". לאחר הפדיון ניתן לאבד את המטבע או להניחה במקום שלא תגיע לשימוש. "הפירות של שנה רבעי הם גם פטורים מתרומות ומעשרות", הדגיש הרב. עוד הוסיף כי ניתן לחלל את הקדושה גם על דבר אחר השווה פרוטה, כגון סוכר, ולאחר מכן לאבדו, ובכך להתיר את הפירות באכילה כדין.
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'ברוך שאמר' ב'קול חי':
