ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה בימים האחרונים דיון מיוחד בנושא הפגיעה במשק המים ובתשתיות המים הלאומיות כתוצאה מגניבות מים, קידוחים בלתי חוקיים וחיבורים פיראטיים ביהודה ושומרון. במהלך הדיון הוצגו נתונים מדאיגים המעידים על היקף נרחב של התופעה ועל השלכותיה הביטחוניות, הכלכליות והתשתיתיות.
יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, הגדיר את התופעה כאחת הסכנות המשמעותיות והפחות מדוברות לביטחון הלאומי של ישראל. לדבריו, מדובר בפגיעה שיטתית במשאב אסטרטגי חיוני למדינה, המחייבת היערכות ואכיפה מוגברת מצד כלל הגורמים הרלוונטיים.
ביסמוט ציין כי בחודשים האחרונים הוגברה פעילות האכיפה בשטח. לדבריו, המינהל האזרחי איתר עשרות קידוחים בלתי חוקיים וניתק למעלה מ-400 חיבורים פיראטיים למערכות המים. בנוסף, הממשלה החליטה להטיל קנסות בהיקף של כ-100 מיליון שקלים מכספי הרשות הפלסטינית בגין הפרות בתחום המים.
עוד באתר:
איום אסטרטגי על אחד ממקורות המים המרכזיים של ישראל
הדיון התקיים לבקשת חבר הכנסת אביחי בוארון, שהזהיר כי מדובר באיום אסטרטגי מהמעלה הראשונה על אחד ממקורות המים החשובים של מדינת ישראל.
לדבריו, אגן ההר מהווה מקור מים טבעי מרכזי, וכל פגיעה בו עלולה להשפיע על ביטחון המים של ישראל כולה. "גניבות המים ביהודה ושומרון הפכו בשנים האחרונות לתופעה רחבת היקף בעלת השלכות אסטרטגיות, ביטחוניות, סביבתיות וכלכליות על מדינת ישראל", אמר.
על פי נתוני רשות המים שהוצגו בדיון, ידועים כיום כ-440 קידוחים פיראטיים, אולם ההערכה היא כי מספרם בפועל גבוה בהרבה. הקידוחים הללו מפיקים כ-50 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה. בנוסף לכך, ברשות המים מעריכים כי מופקים על ידי הפלסטינים כ-71 מיליון מטרים מעוקבים מעבר לכמויות שנקבעו בהסכמים.
יחד עם גניבות מים ישירות ממערכות האספקה, היקף הפגיעה הכולל במשק המים מוערך בכ-140 מיליון מטרים מעוקבים מדי שנה. האזורים שבהם נרשמו ריכוזים גבוהים במיוחד של גניבות מים הם מרחב חברון ובקעת הירדן.
רשות המים: "בחלק מהמקרים נפגעת אספקת המים הסדירה לצרכנים"
מנהל רשות המים, יחזקאל לפשיץ, הסביר כי קיימים שני מוקדי פגיעה מרכזיים: קידוחים בלתי חוקיים וגניבות מים ישירות מתשתיות חברת מקורות.
לדבריו, היקף הקידוחים הבלתי חוקיים אינו ידוע במדויק בשל הקושי לאתר את כלל הקידוחים הפיראטיים, אך הפגיעה המיידית ביותר מורגשת דווקא בגניבות המים ממערכות האספקה.
"גניבות אלה, המתרחשות בעיקר בחודשי הקיץ, גורמות למצבים שבהם פשוט אין מספיק מים המסופקים לצרכנים, ובמקרים מסוימים נפגעת אספקת המים הסדירה לברזים", אמר לפשיץ.
סמכויות חדשות לאכיפה גם בשטחי A ו-B
רע"ן תשתיות במינהל האזרחי, סא"ל רוית ניב, עדכנה כי לאחרונה התקבלה החלטת קבינט המאפשרת לבצע פעולות אכיפה גם בשטחי A ו-B, בעקבות זיהוי קידוחים בלתי חוקיים גם באזורים אלו.
לדבריה, מדובר בשינוי משמעותי שיאפשר לגורמי האכיפה לפעול באופן רחב יותר. היא הוסיפה כי לצד הסמכות החדשה, קודמו גם תיקוני חקיקה המאפשרים תפיסת ציוד, הטלת ערבויות וגביית החזרי עלויות, במטרה להגביר את ההרתעה.
עם זאת, הדגישה כי עדיין לא מדובר בפתרון מלא וכי נדרשים צעדים נוספים הן ברמת השטח והן ברמה האסטרטגית.
רק 5 כתבי אישום מתוך כ-60 תלונות
סגן קצין מטה מים במינהל האזרחי, איתמר יעקובוביץ, הציג נתונים המעידים על פער משמעותי בין האיתור והדיווח לבין האכיפה בפועל. לדבריו, יחידת קצין מטה מים מרכזת את כלל הידע המקצועי בתחום, מפעילה פקחים המבצעים סיורים יומיומיים ומעבירה את פרטי החשודים למשטרה לצורך הגשת כתבי אישום.
אלא שבפועל, לדבריו, רק חלק קטן מהתלונות מבשיל להליך פלילי. "בשנה האחרונה הגשנו כ-60 תלונות למשטרה, אך רק 5 מהן הגיעו לכדי כתב אישום", אמר.
המשטרה: קושי משמעותי באיסוף ראיות
מפקד תחנת חברון, סנ"צ אורן שושן, הסביר כי האכיפה בשטח נתקלת בקשיים מבצעיים וראייתיים משמעותיים. לדבריו, מדובר בשטח עצום המשתרע על פני כאלף קילומטרים רבועים ובו עשרות קילומטרים של צינורות מים חשופים. "כמעט כל אדם שמחזיק מקדחה, שיבר ומפתח שוודי יכול להתחבר לצינור ולהוציא מים", אמר.
שושן ציין כי במקרים רבים המשטרה מגיעה לזירות רק לאחר ביצוע העבירה, כאשר החשודים כבר אינם במקום. גם כאשר קיימים תיעודים מצולמים, לא תמיד ניתן לזהות באופן חד-משמעי את המעורבים, דבר המקשה על גיבוש תשתית ראייתית מספקת להגשת כתבי אישום.
בוארון: "קיימת גם סכנת הרעלה של מי השתייה"
בסיום הדיון הזהיר ח"כ אביחי בוארון כי הנזק אינו מסתכם רק במחסור במים ובפגיעה בחקלאות. לדבריו, חיבורים פיראטיים לצנרות ההולכה עלולים ליצור סכנות בטיחותיות חמורות ואף לחשוף את הציבור לסיכון של החדרת חומרים רעילים למי השתייה.
"מדובר בתופעה שגורמת לנזק כלכלי אדיר למדינה ולחקלאי ישראל", אמר. "למערכות האכיפה אין כיום את האמצעים, כוח האדם או המעטפת המשפטית הדרושים כדי לעצור את התופעה. נדרש כאן מענה מדינתי רחב שיספק פתרונות אמיתיים ולא רק יצביע על הבעיות".
