הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ אלון שוסטר קיימה בימים האחרונים דיון מיוחד בעקבות דוח מבקר המדינה העוסק בכליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מהנתונים שהוצגו עלה כי משבר הכליאה בישראל החל עוד לפני אירועי 7 באוקטובר, כאשר מספר הכלואים עמד על כ-16 אלף בני אדם, מהם למעלה מ-5,000 אסירים ביטחוניים. כבר אז חרגה המערכת בכ-12% מתקן הכליאה שנקבע.
המלחמה החריפה משמעותית את העומס על מערכת הכליאה. לפי הנתונים, מספר הכלואים זינק לכ-23 אלף, מהם כ-10,000 אסירים ביטחוניים. נכון לפברואר 2025 חסרו במערכת כ-3,500 מקומות כליאה, כאשר בדוח נקבע כי המדינה לא השלימה היערכות מספקת לתרחישי חירום שבהם נדרש לקלוט בתוך זמן קצר אלפי עצורים ואסירים ביטחוניים.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, הזהיר מפני ההשלכות של חוסר ההיערכות ואמר כי "המלחמות אינן תופעה איזוטרית במדינת ישראל". לדבריו, השאלה המרכזית אינה רק מספר הכלואים כיום, אלא יכולתה של המדינה להתמודד עם קליטת אלפי עצורים נוספים במקרה של מערכה רחבה. שוסטר הדגיש כי נדרשת היערכות מקיפה הכוללת כוח אדם, מתקנים, מערכות פיקוד ושליטה ותוכניות חירום מסודרות, לצד עמידה בדרישות בג"ץ בנושא שטח המחיה לאסירים.
עוד באתר:
איתן דהן, מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה, הציג את ממצאי הדוח וציין כי עד לפרוץ המלחמה לא ביצעו צה"ל ושירות בתי הסוהר עבודת מטה משותפת לתיאום קליטת אסירים ביטחוניים בהיקפים חריגים. לדבריו, תוכניות ההיערכות התבססו בעיקר על צפיפות והרחבת מתקנים קיימים ולא על יצירת עתודות כליאה ייעודיות. הוא התריע כי למצוקת הכליאה יש גם השלכות מבצעיות, משום ש"כאשר אין די מקומות כליאה, עלולות להיווצר מגבלות על ביצוע מעצרים וחקירות", דבר שעלול להשפיע על יכולת הסיכול של כוחות הביטחון.
במהלך הדיון נחשף גם כי ביולי 2024 שוחררו 19 לוחמים בלתי חוקיים, בהם מנהל בית החולים שיפא, ללא עדכון ואישור הדרג המדיני. בדוח צוין כי היה יסוד סביר להניח ששחרורם עלול היה לפגוע בביטחון המדינה, במיוחד בתקופה שבה עדיין הוחזקו חטופים ישראלים ברצועת עזה. מנגד, נציגי המשרד לביטחון לאומי ושירות בתי הסוהר הדגישו כי מאז תחילת המלחמה נוספו אלפי מקומות כליאה חדשים, הוקמו עשרות אגפים נוספים והוסבו שטחים ציבוריים למתקני כליאה. עו"ד אוהד בוזי מהאגף המשפטי בשב"ס ציין כי הארגון ביצע התאמות מהירות והצליח לקלוט מספרים גדולים של כלואים ממספר זירות לחימה במקביל, תוך שמירה על רציפות תפקודית, אך הודה כי עדיין נדרשת הרחבה נוספת של המערכת כדי לעמוד באתגרים העתידיים.
