הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה קיימה דיון בנושא אכיפת העסקת שוהים בלתי חוקיים ועובדים זרים ללא היתר. במהלך הדיון נחשף כי בשנת 2025 הוציאה משטרת ישראל 791 צווי סגירה מנהליים לעסקים שהעסיקו עובדים לא חוקיים – כמעט פי שניים לעומת 413 צווים שהוצאו בשנת 2024.
יו"ר הוועדה, ח"כ חוה אתי עטייה, הדגישה כי מדינת ישראל מחויבת לאכוף את חוקי ההגירה והעבודה, אך במקביל עליה להעניק למעסיקים הפועלים בתום לב את הכלים הדרושים כדי לעמוד בדרישות החוק.
בדיון עלו טענות קשות מצד נציגי ענף המסעדנות. אילן זגדון, מנהל פורום המסעדות, טען כי בעלי עסקים רבים נופלים קורבן לזיופי מסמכים ולחברות כוח אדם המספקות עובדים בעלי תעודות מזויפות. לדבריו, למעסיקים אין כיום דרך מעשית לוודא אם העובד שלפניהם הוא שוהה בלתי חוקי.
עוד באתר:
"יש חברות שמזייפות תעודות זהות עבור עובדים. המשטרה מציעה להביא כל עובד לתחנת משטרה לזיהוי פנים – זה פשוט לא מציאותי", אמר זגדון. עוד טען כי לעיתים השב"חים משתחררים לאחר זמן קצר וממשיכים לעבוד במקומות אחרים, בעוד שבית העסק עצמו נסגר.
גם יקיר ליסיצקי מאיגוד המסעדנים הביע תסכול מהמצב. לדבריו, סגירת עסק ל-30 יום עלולה להיות גזר דין מוות כלכלי למסעדה. "אם מטילים עלינו אחריות, תנו לנו כלים לבדוק את העובדים. איך אפשר למנוע עבירה אם אין לנו דרך אמיתית לוודא שהעובד חוקי?", שאל.
מנגד, רפ"ק ליאת מנדל גור, תובעת רישוי ארצית במשטרה, הבהירה כי המשטרה אינה ממהרת להוציא צווי סגירה. "לא יהיה צו סגירה אם המעסיק ביצע בדיקה סבירה של העובד", אמרה. לדבריה, מעסיק אינו יכול להסתתר מאחורי חברת כוח אדם, ועליו לנקוט פעולות בסיסיות כמו בדיקת מסמכים, שיחה עם העובד ותיעוד פרטיו.
"אני יכולה לומר בוודאות שאין מקרה שבו מעסיק שביצע את כל הבדיקות הנדרשות והוכיח תום לב – קיבל צו סגירה", הדגישה.
אולם נציגי המסעדנים לא השתכנעו. תומר מור, מעמותת "מסעדנים חזקים ביחד", טען כי הדרישות אינן ברורות וכי בעלי העסקים אינם יודעים מה מצופה מהם. "אתם מבקשים מאיתנו דברים שאנחנו לא באמת יכולים לבצע", אמר.
גם משרד העבודה התייחס לסוגיה. מאיר דוד מהמשרד ציין כי אין חברות כוח אדם המורשות להעסיק עובדים זרים ללא היתר מתאים, וקרא למעסיקים לבדוק באתר משרד העבודה אם לחברת כוח האדם יש רישיון תקף. לדבריו, בשנת 2025 נפסלו 125 רישיונות של חברות כוח אדם, ובשנת 2026 נשללו כבר שמונה רישיונות נוספים.
שמעון זיגזג, מנהל אגף זרוע ההרחקה ברשות האוכלוסין, טען כי המעסיקים הם "האבן השואבת" של תופעת השב"חים. עם זאת, הודה כי חלק מהמעסיקים אכן פועלים בתום לב ונופלים קורבן לזיופי מסמכים.
במהלך הדיון ביקשו חברי הוועדה ונציגי המסעדנים שוב ושוב ממשטרת ישראל לפרסם נוהל מסודר וברור שיגדיר אילו בדיקות נדרשים מעסיקים לבצע כדי להימנע מסנקציות. אולם נציגות המשטרה השיבו כי לא ניתן לקבוע נוהל אחיד משום שכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
העמדה הזו עוררה ביקורת חריפה מצד המשתתפים. תומר מור הזהיר כי הוצאת בעל מסעדה באזיקים וסגירת העסק גורמות לנזק תדמיתי כבד, כאשר ברשתות החברתיות מופצות טענות כאילו המסעדה "מעסיקה טרוריסטים".
רפ"ק מנדל גור השיבה כי המשטרה מודעת היטב למשמעות הכלכלית והציבורית של צווי הסגירה. "רועדת לנו היד כשאנחנו חותמים על צו סגירה", אמרה, "אבל נמשיך להשתמש בכלי הזה שוב ושוב כדי למגר את תופעת ההעסקה הבלתי חוקית".
בסיום הדיון דרשה יו"ר הוועדה מהמשטרה לגבש ולהציג הנחיות ברורות למעסיקים, אך נציגות המשטרה חזרו על עמדתן כי אין אפשרות לפרסם נוהל מחייב ואחיד לכל המקרים.
