משא השקפה נוקב נגד תרבות ההפגנות, חסימות הכבישים והפריצה לבתים המזוהה עם "הפלג", נשא ראש ישיבת בית שמעיה, הגאון הגדול רבי שלמה אנגלנדר. בדבריו, שהתפרסמו בגליון "דעת אמת מתורתו" על ידי "אוצר הפרשה", יצא ראש הישיבה חוצץ נגד התופעה שבה נערים מאמצים דעות לפיהן יש להילחם בגזירת הגיוס באמצעות כוח ורעש.
בדבריו הביא הגר"ש אנגלנדר מכתב היסטורי שהכתיב מרן החזון איש מילה במילה, בעקבות אירועי הצתת מכוניות של נוסעי שבת בירושלים על ידי קבוצת צעירים. החזון איש פירסם אז כרוז חריג לציבור ובו כתב: "לא זו הדרך ולא באלה חלק יעקב... לא במעשי אלימות תושלט התורה הקדושה ומצוותיה, כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
החזון איש הגדיר את המעשים הללו במילים קשות: "הטרור זמורת זר הוא בכרם היהדות הנאמנה, פרי באושים של מפלגות חילוניות המחנכות להערצת כוח האגרוף וידי עשו. ברוך שלא עשנו כחילוניים, לא דרכיהם דרכנו ואל יהי חלקנו עמהם". ראש הישיבה ציין כי בעקבות פרסום המכתב נרגעו הרוחות ואפילו הקנאים הגדולים ביותר לא יכלו לפעול נגד דעת החזון איש.
עוד באתר:
בהמשך המשא הובא מכתב נוסף משנת תשי"ג, שפורסם על דעת החזון איש, ובו נכתב כי מי שמאמין שאפשר לנצח במלחמת הרוח בכוח ואלימות, נתפס להשקפת "כוחי ועוצם ידי".
כמו כן הובא סיפור ידוע על הגאון המבריסק, שקרא לאחד ממובילי ההפגנות של נטורי קרתא והטיח בו: "אתה ציוני". הרב מבריסק הסביר לו כי ברוסיה הוא לא היה מעז להפגין מחשש שיירו בו, ואם כאן הוא מפגין – הרי זה משום שהוא סומך על החוק של הציונים שלא יירו בו, ומי שסומך על חוקיהם הוא ציוני, בעוד שאביו, רבי חיים מבריסק, אחז שהם חשודים על שפיכות דמים. ראש הישיבה הזכיר בהקשר זה את פטירתו של רבי פנחס סגלוב שספג מכה משוטר, ואת דברי הגר"מ זילבר בהלוויית בחור שנדרס למוות על ידי נהג ערבי במהלך הפגנה, לפיהם כל מי שגרם לעסק ההפגנה צריך לעשות תשובה על שפיכות הדמים הזו.
ראש הישיבה תהה כיצד בני תורה פונים כיום לאגודה לזכויות האזרח ומתלוננים על אלימות שוטרים, זרנוקי מים ורימוני הלם: "וכי זה לא ציונות במה שמאמינים שישמרו על החוק?".
בסיום דבריו הסביר ראש הישיבה כי דרך זו סותרת לחלוטין את יסודות החינוך שקיבלנו מרבותינו. כפי שאין לחנך ילד באמצעות סטירות וצעקות – משום שהדבר מלמד אותו שניתן להשיג דברים בכוח ואלימות – כך גם לגבי ההפגנות.
"אם עושים הפגנות ופורצים לבתים של אנשי השלטון ושוברים להם את החלונות, אפילו אם מחמת זה משחררים כמה בחורי ישיבות מהכלא, מכל מקום מי שהולך בדרך זו מתחנך לדרך של כוח ואלימות", חתם ראש הישיבה את משאו, והדגיש כי דרך זו אינה מדרכי החינוך כפי שהורו החזון איש וגדולי הדור.
