בתכנית 'המהדורה המרכזית' ביום חמישי האחרון בהגשת מני גירא שוורץ, עלה פרשננו המדיני שלמה ריזל והרחיב בנושא הלבנוני תוך שהוא מספר על פגישה היסטורית בין הרבי מליובאוויטש לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא לפני 41 שנה.
הייתה זו פגישתם הראשונה של השניים, כאשר הציבור לא הכיר אז כמעט את נתניהו, בתקופה שבה היה שגריר ישראל באו"ם והחל את דרכו המדינית.
עדות לדברים הללו הגיעו לציבור מפיו של מי שהיה שותף לשיחה – איש משרד החוץ והיועץ המשפטי עו"ד והמשפטן אלן בייקר, שנכח באותה השיחה מתוקף תפקידו כיועץ משפטי באו"ם.
עוד באתר:
את הדברים סיפר לשבועון 'כפר חב"ד' שהביא השבוע יריעה נרחבת אודות הפגישה ההיא בטורו של יצחק-יהודה הולצמן, ובאדיבותם אנו מביאים כאן את הקטע המלא, המסקרן והלא ידוע לציבור.
"זה היה בשנת 1984, כשכוחות צה"ל שהו בשטחי לבנון בעקבות 'מלחמת שלום הגליל', וישראל ניהלה עם הלבנונים משא ומתן על נסיגה. ההסכם שחתמנו איתם בשנת 1983 נכשל, משום שהסורים לא נתנו ללבנונים לאשרר אותו. כך שבשנת 1984 השאלה הייתה אם נכון שישראל תיסוג נסיגה חד־צדדית מלבנון, או לא. היו על זה ויכוחים קשים בממשלת ישראל.
"באותה שנה התקבלתי לעבודה כעוזרו של היועץ המשפטי של האו"ם. הייתי הישראלי הראשון שהתקבל להיות עובד בכיר בלשכה משפטית של האו"ם. מדובר היה בתפקיד שהקנה לי מעמד די נכבד באו"ם. בדיוק באותה תקופה התמנה בנימין נתניהו להיות שגריר ישראל באו"ם. הדברים התגלגלו כך שהגעתי לניו יורק בספטמבר 1984 באותה טיסה שבה ישב נתניהו, ומהרגע הראשון היינו מיודדים.
"בבואנו לניו יורק סיפרתי לנתניהו שאני מתכונן לבוא אל הרבי, והוא מייד אמר שזוהי גם כוונתו. נתניהו שמח על הצעתי שנגיע אל הרבי יחדיו. הגענו להקפות שמחת תורה. כעבור זמן־מה לפתע פנה הרבי לעברנו, קרא לנו והתחיל בשיחה מרתקת איתנו. מייד בהתחלה הופתענו לגלות שהרבי מדבר אלינו בעברית מודרנית. השיחה נמשכה כארבעים דקות תמימות, ואחר כך קלטנו שזו תופעה נדירה בחצר הרבי".
מטבע הדברים מר בייקר זוכר במיוחד את שהיה הכי קרוב לליבו באותה שעה – שאלת הנסיגה מלבנון. "הרבי אמר לנו שאנחנו חייבים להעביר לשמיר את המסר הברור שאסור לישראל לסגת מלבנון בשום אופן. ישראל צריכה להתנהג 'ביד חזקה ובזרוע נטויה' – זה היה הביטוי שהרבי חזר עליו פעמים רבות מאוד במהלך השיחה – וזה צריך להיות העיקרון שינחה לכל אורך הדרך. אסור לסגת מלבנון, שב הרבי והדגיש באוזנינו. האמת היא שצה"ל צריך להמשיך ולהתקדם יותר לעומק לבנון, אם הנסיבות יאפשרו זאת. אבל בנסיבות הקיימות, לכל הפחות אין לסגת".
מר בייקר נזכר שבאותו רגע קלטו הוא ונתניהו שמדובר בבעיה לא פשוטה. "אמרנו לרבי ששמיר כבר התחייב שצה"ל ייסוג מלבנון, אבל הרבי לא התפעל מהדברים ואמר שוב: 'אני אומר לכם שתגידו לשמיר שלא ייסוג מלבנון, ושאני אכעס מאוד אם הוא יעשה את זה'. ואז ביבי אמר לרבי משהו כזה: 'אתה צודק, רבי. ברמה העקרונית אני מסכים איתך, אבל ישנם שיקולים שונים שמאלצים אותנו להתנהג אחרת, כמו הלחצים של האמריקאים והאירופאים'. הרבי ענה לנתניהו בנחרצות: 'אל תתייחסו לא לתגובות של האמריקאים, לא לתגובות של האירופאים ולא לתגובות של אף אחד אחר. אתם תעשו רק מה שאתם צריכים לעשות, ואל תיקחו בחשבון בכלל מה יאמרו הגויים. אל תגלו שום סימן של חולשה, ואל תוותרו על שום דבר שחשוב לביטחונה של ישראל'.
"הרבי דיבר אלינו בסגנון מאוד תקיף ונחרץ", מתפעל מר בייקר, "אך יחד עם זאת כאשר הרבי לחץ את ידינו לשלום, הוא גילה כלפינו הרבה מאוד חום ואהבה – וזו הייתה האווירה ששררה במשך כל השיחה, גם כאשר שוחחנו על כל מיני דברים לא קלים".
לפי ההתנהלות הנחושה של נתניהו בנושא הלבנוני אל מול טראמפ – בפרט עם ההסכם החדש מול לבנון – נראה שהדברים הללו בהחלט משפיעים עליו עד היום.
