ועדת החוקה של הכנסת דנה היום בהצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אחת ההצעות המרכזיות והרגישות ביותר במאבק על יחסי הממשלה ומערכת המשפט. בפתח הדיון תקף יו״ר הוועדה, ח״כ שמחה רוטמן, את המצב הקיים שבו תפקיד הייעוץ המשפטי, הייצוג המשפטי והאחריות על התביעה מרוכזים בידי גורם אחד. לדבריו, מדובר במבנה חריג שמייצר ניגודי עניינים מובנים וריכוז כוח בלתי סביר.
“הדבר היחיד שהצעת החוק מבקשת לעשות הוא להשיב את הסמכות והאחריות למי שהעם בחר”, אמר רוטמן. “העם בוחר כנסת וממשלה שתדאג לכלל מדינת ישראל, לרבות האינטרס הציבורי”.
רוטמן הדגיש כי לשיטתו, נבחרי הציבור אינם יכולים להיות כפופים לגורם משפטי שמציג את עצמו כמחזיק הבלעדי של האינטרס הציבורי. “אנחנו בוודאי לא חושבים שמדינת ישראל ונבחריה יכולים להיות כפופים לגורם שמספר לעצמו שהוא יודע מהו האינטרס הציבורי”, אמר. יו״ר ועדת החוקה ציטט את פרופ׳ אמנון רובינשטיין, שלדבריו הגדיר בעבר את תפקיד היועמ״ש ככזה הדומה ל”לואי ה-14” — ריכוז כוח חסר עכבות שיש לפצלו. “הכוח המוחלט משחית באופן מוחלט”, אמר רוטמן.
עוד באתר:
לדבריו, הבעיה אינה רק ריכוז הכוח, אלא גם הסתירות הפנימיות בין תפקידיו השונים של היועמ״ש. “ייתכן שיחמיר מדי או יקל מדי”, אמר. “ניגודי עניינים עובדים לכל הכיוונים, וכפי שאומר המשפט העברי — גם האוהב וגם השונא פסולים מלדון”.
רוטמן הבהיר כי הצעת החוק נשענת, לדבריו, על עקרונות שנקבעו בעבר בוועדות שמגר ואגרנט: היועץ המשפטי מייעץ, אך הממשלה רשאית לסטות מעצתו. “לא יכול להיות שמי שבחר את היועמ״ש יהיה כפוף לו ולפרשנותו גם כשיש עמדות אחרות”, אמר. לדבריו, יש להבחין בין ייעוץ, ייצוג ותביעה. “דמוקרטיה היא היכולת להגיד שחוק הוא חוק, ייצוג הוא ייצוג וייעוץ הוא ייעוץ”, אמר רוטמן.
בהמשך טען כי המצב הקיים יוצר “שעטנז” בעייתי: מצד אחד היועץ מוצג כגורם עצמאי, ומצד שני מדובר במינוי בעל אופי פוליטי. “אי אפשר לקבל מציאות שאת עורך הדין של הממשלה לא תמנה הממשלה”, אמר. רוטמן הוסיף כי דווקא הפיצול יאפשר מודל נכון יותר: תובע כללי עצמאי ומקצועי מצד אחד, ועורך דין של הממשלה שייצג את עמדת הממשלה מצד שני.
עוד טען כי המונח “מגן האינטרס הציבורי” אינו מצדיק ריכוז כוח בידי אדם אחד. “כולם אמונים על שמירת האינטרס הציבורי”, אמר. “אין אדם אחד שאמור לשמור עליו”. לדבריו, הצעת החוק מרחיקה סמכויות רגישות נוספות מהיועמ״ש, ובכך מצמצמת עוד יותר את החשש לניגודי עניינים.
רוטמן דחה את הטענות כי החוק נועד אישית נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. “בניגוד לפייק ניוז, החוק הזה לא נולד לכבוד גלי בהרב מיארה”, אמר. “עסקתי וקידמתי אותו עוד כשהייתי באופוזיציה ומחוץ לכנסת”. את דבריו חתם באמירה חריפה על המצב הקיים: “הפיצול זו פשוט הדרך הנכונה לנהל מדינה, ובאף מדינה בעולם אין את קונגלומרט ניגודי העניינים הזה שמנהל היום את המדינה”.
