ועדת הכנסת המשיכה היום (שני) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה, המבקשת לעגן בחוק יסוד כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. במהלך הדיון התגלעו מחלוקות חריפות בין יוזמי ההצעה לבין נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה והכנסת, סביב השאלה האם נוסח החוק אכן מגדיר ערך חוקתי ברור ומה יהיו השלכותיו המשפטיות והציבוריות. במוקד הדיון עמדה גם סוגיית הקשר האפשרי בין החוק לבין שאלת גיוס בני הישיבות.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפלינסקי, מתחה ביקורת על נוסח ההצעה וטענה כי קיים "פער מהותי" בין מטרתה המוצהרת לבין תוכנה. לדבריה, "השאלה מהו ערך היסוד נותרת עמומה", וההצעה אינה מבהירה באופן מספק את העיקרון החוקתי שהיא מבקשת לעגן. עוד ציינה כי עצם ההכרה בלימוד תורה כערך חשוב אינה מספיקה לצורך עיגונו בחוק יסוד, המחייב ניסוח ברור ומדויק. לדבריה, גם סעיף האיזון בין לימוד התורה לערכים אחרים "עמום", אינו מגדיר מהם הערכים המתנגשים ואינו יכול לשמש בסיס למתן פטור גורף משירות צבאי.
סומפלינסקי הוסיפה כי קידום חוק יסוד בפרק זמן קצר, סמוך לסיום כהונת הכנסת, אינו מאפשר דיון מעמיק בהשלכותיו. לדבריה, "חוקה נועדה לעגן ערכי יסוד של המדינה ולשקף הסכמה ציבורית רחבה ועל-זמנית", אולם במקרה זה קיים חשש כי החוק מבקש "לייתר את הצורך להגיע להסכמה ולהשתיק את המחלוקת הציבורית בשאלת גיוס בני הישיבות באמצעות עיגונה כפרק בחוקה". עוד הזהירה כי קידום חוק יסוד בהליך מזורז עלול להביא ל"זילות של חוקי יסוד ולשחיקה במעמדם", דווקא בתקופה שבה מתקיים דיון ציבורי רחב על סמכות בית המשפט להתערב בהם.
עוד באתר:
בדבריה ניסתה אולי לרמוז כי הדיון מבזבז שעות רבות לריק שכן שופטי בג"ץ עתידים לפסול את החוק בגין אותם טיעונים.
מנגד, יוזמי החוק וחברי הקואליציה דחו את הביקורת. ח"כ משה גפני אמר כי "לימוד תורה הפך למילה גסה והפך לאסקופה נדרסת. ללימוד תורה יש ערך בסיסי שדורש חוק יסוד", והסביר כי עיתוי קידום ההצעה נובע מהשינוי שחל ביחס ללומדי התורה בעקבות פסיקות בג"ץ. ח"כ יעקב אשר השווה את ההצעה לחוקי היסוד שנחקקו בעבר, ובהם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, ואמר כי גם הם נוסחו באופן עמום ועברו ברוב של 34 חברי כנסת בלבד. לדבריו, "העמימות הייתה חלק מהשיטה", והוא אף כינה את מסמך הייעוץ המשפטי לממשלה "צביעות".
גם היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד ארבל אסטרחן, ציינה כי "עדיין לא ברורות ההשלכות של ההצעה ומול איזה ערכים אמור לעמוד הערך של לימוד התורה", והוסיפה כי יוזמי החוק לא התייחסו לשאלות אלו וכי הנוסח "אינו כתוב בצורה חוקתית". לדבריה, גם הביטוי "מאזני צדק" אינו מינוח משפטי ברור.
