בתוכנית 'דרך חיים', הרב חיים איידלס דיבר באופן יסודי ומקיף על סוגיית החלב נוכרי, תוך חזרה מדויקת על יסודות הדין, מחלוקות הראשונים והשלכות המציאות המודרנית. תחילה, הביא הרב את היסוד ההלכתי: "חכמים אסרו לשתות חלב שנחלב על ידי גוי מחשש שמא בעת החליבה הוא יערב בו חלב טמא", אולם כאשר "ישראל רואה אותו ומפקח" והגוי יודע שיש פיקוח מתמיד, אז הגוי 'מירתת'. הרב ציין כי צריך גם לוודא שהכלים נקיים ואין בהם שאריות מהחליבה הקודמת. עוד הוסיף הרב כי מקובל כיום להיעזר במצלמות המחוברות למשגיח.
בהמשך, הרב התייחס למציאות ברפתות של ימינו שהחליבה נעשית לעיתים על ידי פועלים גויים ברפתות שבבעלות יהודית, והביא את דברי הרמ"א שכתב כי יש מקום להקל כאשר "מן הסתם הפועל יימנע מלערב חלב טמא מחשש אולי יאבד את מקום העבודה שלו", אך הדגיש כי ישנם אחרונים שחלקו על הסתמכות זו. בנוסף, הרב הביא את דברי מרן הרב אלישיב, שלפיהם כאשר הרפת מנותקת מבית הבעלים או כאשר בעל הבית אינו שומר מצוות, קשה להניח שהגוי אכן חושש, ולכן נדרש פיקוח ממשי ולא הסתמכות על אומדנא בלבד.
בחלק העיוני הובאה מחלוקת הראשונים האם איסור חלב נוכרי תלוי במציאות משתנה. הרב הזכיר את שיטתם של רש"י, התשב"ץ, הרדב"ז והריב"ש, שסברו שכאשר "אין חלב טמא מצוי" ניתן להקל. מנגד הובאה שיטת החתם סופר שכתב כי גם אם בטל הטעם, המנהג נשאר בתוקפו, "וממילא נהפך למנהג ישראל". לצד זאת הוזכרו גם דברי הרשב"א וערוך השולחן, שסוברים שאין הגזרה בטלה ללא בית דין גדול הימנה.
עוד באתר:
בסיום הרב הדגיש כי אף שיש הסומכים על פיקוח ממשלתי ותקנים, הפיקוח עוסק בעיקר בבריאות ולא בכשרות, ולעיתים אינו מונע תקלות או תוספים שונים בחלב. לכן רוב הפוסקים, ובהם האגרות משה והחזון איש, התירו רק בשעת הדחק.
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'דרך חיים' ב'קול חי':
