הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, בראשות ח"כ חוה אתי עטייה, קיימה היום (שני) דיון בנושא מדינות בטוחות לבחינת בקשות מקלט והליך סדר דין מהיר. במהלך הדיון הוצגו נתונים המעידים על ירידה משמעותית במספר בקשות המקלט שהוגשו השנה, לצד צעדים שמקדמת רשות האוכלוסין במטרה לייעל את הטיפול באלפי הבקשות הממתינות להכרעה.
יו"ר הוועדה, ח"כ חוה אתי עטייה, ציינה כי כיום מטפל מינהל האכיפה בכ-29,600 בקשות מקלט המונחות בפניו – משימה מורכבת הדורשת משאבים וכוח אדם רב. לדבריה, בשנת 2025 הוגשו כ-9,000 בקשות מקלט, כאשר כשני שלישים מהן הוגשו על-ידי עובדים זרים שהגיעו לישראל לעבודה בענפים מוגדרים ולתקופה קצובה. בין מגישי הבקשות בלטו עובדים מסרי לנקה עם כ-3,000 בקשות, מהודו עם כ-1,000 בקשות ומתאילנד עם כ-700 בקשות. עטייה הוסיפה כי רשות האוכלוסין פועלת להכרה ב-12 מדינות כ"מדינות בטוחות", מהלך שלדבריה "יהווה כלי אפקטיבי לטיפול באלפי בקשות המקלט המוגשות".
ראש מינהל האכיפה ברשות האוכלוסין, איציק עמרני, אמר כי שינוי המדיניות כבר נותן את אותותיו. לדבריו, "שינוי המדיניות סייע להפחית את מספר בקשות המקלט", בין היתר באמצעות ההנחיה שלפיה כל מבקש מקלט שהגיע לישראל כעובד זר רשאי לעבוד רק בענף שלשמו נכנס למדינה.
עוד באתר:
מנהל אגף מבקשי המקלט ברשות האוכלוסין, חיים אפרים, הציג נתונים עדכניים ולפיהם בשנת 2025 הוגשו כ-5,500 בקשות מקלט, בעוד שבמחצית הראשונה של שנת 2026 הוגשו רק 850 בקשות – ירידה חדה במספר הפניות. אפרים הודיע כי סרי לנקה נוספה לרשימת המדינות הבטוחות, לצד קניה, מלאווי, הודו ומולדובה, וציין כי הרשימה צפויה להתרחב. "יש גורמים רבים שמחכים לנו בפינה. הם רואים את המצב ואת המחסור בכוח אדם. הם ממתינים שנקרוס לתוך עצמנו. אנחנו צריכים לקבל את המשאבים שאין לנו", אמר.
נציג משרד החוץ, רפאל ראובן, הסביר כי בחינת כל מדינה לצורך הכרה כמדינה בטוחה מחייבת "מאות שעות עבודה" ומדובר בתהליך מורכב המתמקד במדינות שמהן מוגשות בקשות מקלט רבות. מנגד, נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד צבי קן תור, מתח ביקורת על המצב ואמר כי "עובדים מגיעים לארץ בתהליך חוקי ממשלתי, וברגע שהוא נחת בארץ פתאום נהיה מסוכן לחזור לארצו". לדבריו, יש לקבוע כי כל עובד שהגיע לישראל במסגרת הסכם עבודה יהיה מנוע מהגשת בקשת מקלט.
