מזכיר הממשלה, עו״ד יוסי פוקס, התייחס הערב בראיון ל’קול חי’ לדיונים הדרמטיים בוועדת החוץ והביטחון סביב הוראת השעה להקפאת מעצרי תלמידי הישיבות, וכן לחוק יסוד לימוד התורה המקודם בימים אלו בכנסת.
בראיון הסביר פוקס כי חוק יסוד לימוד התורה, הנידון בוועדת הכנסת, הוא חוק קצר יחסית שלדבריו לא צפויה בעיה משמעותית בקידומו. “זה חוק יסוד חשוב שבעצם משדרג את ערך לימוד התורה לרמה של ערך יסוד”, אמר.
כשנשאל האם מדובר בחוק הצהרתי בלבד, השיב פוקס כי גם להצהרה חוקתית יש משמעות. לדבריו, עצם עיגון לימוד התורה כערך יסוד עשוי ליצור “מאזני צדק חוקתיים” מול ערכים אחרים, לרבות במקרים שבהם מתעורר מתח מול עקרון השוויון.
עוד באתר:
לעומת זאת, ביחס להוראת השעה להקפאת המעצרים, הודה פוקס כי מדובר במהלך מורכב יותר — הן מבחינה פרוצדורלית והן מול אפשרות של עתירות לבג״ץ. עם זאת, לדבריו, הממשלה מקווה לצלוח את המשוכות ולהביא את החוק לאישור הכנסת.
פוקס התייחס להתנגדות הייעוץ המשפטי וטען כי חלק מהביקורת על החוק “הופכת את המציאות”. לדבריו, המצב החוקי הקיים כיום, לאחר שטרם עבר חוק גיוס מלא, הוא שכל חייב גיוס מחויב בשירות מכוח חוק שירות ביטחון — ללא פטור וללא דחיית שירות. “המצב הקיים במדינה היום הוא שלפי חוק שירות הביטחון כל אחד חייב גיוס. נקודה”, אמר. “אין לאף אחד פטור או דחיית שירות”.
לדבריו, גם הסנקציות האישיות שעליהן דיברו היועצים המשפטיים לאורך השנים כבר חלות כיום בעקבות פסיקת בג״ץ. לכן, לטענתו, ההתנגדות להקפאת המעצרים אינה מובנת: “גם הם יודעים שהמעצרים לא אפקטיביים, בטח לא ללומדי תורה — ובזה החוק עוסק”. פוקס הדגיש כי מטרת הוראת השעה אינה להעניק פטורים, אלא למנוע מצב של הידרדרות חברתית קשה. “אנחנו בסוף עם אחד, עם כל המחלוקות הפנימיות”, אמר. “אנחנו לא רוצים להגיע חס ושלום למלחמת אחים”.
לדבריו, מעצר אקראי של מי שיושב ולומד תורה לא יביא לגיוסו לצה״ל, אלא עלול להשיג תוצאה הפוכה. “כל בר דעת מבין שמעצר רנדומלי של מי שיושב ולומד תורה — לא יושבי קרנות, אלא לומדי תורה — לא יוביל בקצה לגיוס של אותו לומד תורה”.
פוקס הרחיב והסביר כי בתקופה האחרונה נשמעות עדויות מהשטח שלפיהן גלי המעצרים מתחילים לפגוע גם במשפחות שבהן יש בן אחד שלומד בישיבה ובן אחר שמשרת במסגרת חרדית בצה״ל. לדבריו, הורים כאלה אומרים כעת לגופי הגיוס החרדיים: אם בן אחד לא יכול לשבת וללמוד בלי לחשוש ממעצר — גם את שאר הילדים לא נשלח למסגרות השירות. “אם התכלית היא להגדיל את שיעור המתגייסים כי צה״ל זקוק לסד״כ ולכוח אדם”, אמר פוקס, “אז המעצרים הללו פשוט ישיגו תוצאה הפוכה”.
בהמשך התייחס פוקס לתחושת האכזבה בציבור החרדי מסיום הקדנציה בלי הסדרה מלאה של מעמד בני הישיבות, למרות ההבטחות הקואליציוניות. לדבריו, מדובר בקדנציה קשה במיוחד, אך יש לזכור כי המדינה הייתה בעיצומה של מלחמה וכי חוק הגיוס המלא פקע תוך כדי התקופה. “זה היה אתגר ענק להעביר חוק באמצע מלחמה שהוא לא בקונצנזוס”, אמר. לדבריו, במקביל למאבקים המשפטיים והפוליטיים, משפחות רבות בישראל — כולל בסביבתו שלו — נשאו את נטל המלחמה בכל החזיתות.
פוקס טען כי בישורת האחרונה כבר היה מונח על השולחן חוק גיוס מקיף וטוב, אך “הברקס האחרון”, כלשונו, הגיע דווקא מתוך הציבור החרדי. “בסוף הברקס האחרון שקיבלנו היה מתוך גדולי הדור של הציבור החרדי, לא מאיתנו. זה מה שהיה עובדתית בקצה”, אמר. עם זאת, הוא הבהיר כי לאחר הבחירות יהיה צורך להסדיר את הנושא במלואו. “נצטרך להסדיר את הדבר הזה במלואו אחרי הבחירות. זה המצב”.
לדבריו, אין מדובר בממשלה שסירבה לקיים הסכמים קואליציוניים, אלא במציאות שנוצרה בעקבות פקיעת החוק, המלחמה, בג״ץ והקשיים שהציב הייעוץ המשפטי. “רוב רובם של המכשולים והמוקשים באו מהייעוץ המשפטי ומבג״ץ”, אמר. “אי אפשר להתעלם מזה”.
כשנשאל בסיום על משפט ראש הממשלה, סירב פוקס להתייחס והסביר כי בשל הסדר ניגוד העניינים שלו, לאחר שבעבר שימש כפרשן משפטי וסיקר את משפט נתניהו, הוא מנוע מלעסוק בנושא.
האזינו לדברים המלאים מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן הערב ב'קול חי':
