הפרשן לענייני איראן, נתי טוביאן, התייחס ב’מהדורה המרכזית’ ב’קול חי’ בהגשת אבי מימרן להבנות בין ארצות הברית לאיראן, והסביר כי מבחינת טהרן מדובר בניהול משא ומתן מוכר: למשוך זמן, לסחוט עוד ועוד ולקבל הישגים בלי לשלם את המחיר המלא.
לדבריו, כל מי שמכיר משטרים רדיקליים מסוגו של המשטר האיראני יודע כי “השפה היחידה שהם מבינים היא שפת הכוח”. אלא שבפועל, וושינגטון פועלת כיום תחת אילוצים לא פשוטים. “אנחנו בעיצומם של אירועים בינלאומיים, חגיגות ה-250 לארצות הברית, צורך לשדר יציבות בשוק הנפט והאנרגיה, ובדרך גם בחירות האמצע לקונגרס ולסנאט”, אמר טוביאן. “מה שנקרא: ניפגש אחרי נובמבר”.
טוביאן הסביר כי לא במקרה במסמך ההבנות בין הצדדים נכנס סעיף שמאפשר להאריך את המשא ומתן גם מעבר ל-60 הימים שנקבעו תחילה. לדבריו, הדבר מלמד כי האמריקנים מבקשים לקנות זמן — אך השאלה הגדולה היא האם מדובר באסטרטגיה מתוכננת או בנסיגה מאולצת.
עוד באתר:
בהמשך הזכיר טוביאן אמירה ישנה של דונלד טראמפ משנות ה-80, שלפיה כדי לרסן את איראן יש להשתלט על האי חארג’, שממנו מיוצא רוב הנפט האיראני. לדבריו, ייתכן שטראמפ עדיין חושב במונחים של מאבק אנרגיה עולמי, בעיקר מול סין, שנהנתה במשך שנים מנפט זול מאיראן ומוונצואלה.
מנגד, טוביאן הציע אפשרות אחרת: טראמפ, כאיש עסקים, נכנס להרפתקה, גילה שהיא מסתבכת — וכעת “חותך הפסדים”. הוא השווה זאת להתנהלות מול החות’ים בתימן: קביעת יעד מהיר, הכרזת ניצחון, ויציאה מהאירוע כשהוא לא מסתיים כפי שתוכנן. לדבריו, איראן הפתיעה כאשר חסמה את מצרי הורמוז והכניסה את העולם לסחרור בשוק האנרגיה — מהלך שלא טראמפ ולא ישראל נערכו אליו כראוי.
לסיום הזהיר טוביאן כי ישראל חייבת לעמוד על האינטרסים החיוניים שלה, אך בכל הנוגע לעזה המציאות מורכבת בהרבה. “ידיה של ישראל כבולות לחלוטין לתכתיבים ולעבודתה של מועצת השלום של טראמפ”, אמר. “צריך להמתין ולראות מה יקרה עד נובמבר — ובעיקר אחריו”.
האזינו לדברים המלאים מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן ב'קול חי':
