מחקר חדש ומקיף של ארגון השומר החדש, בשיתוף מכון ריפמן לפיתוח הנגב, שנחשף היום (ראשון) בוועידת "ישראל היום – ישראל בונה חוסן", מציג תמונה מדאיגה של השפעת משבר המשילות והפשיעה על יוקר המחיה בישראל. על פי ממצאי המחקר, הנזק הכלכלי הישיר הנגרם כתוצאה מפרוטקשן, גניבות חקלאיות, טרור פלילי והכלכלה השחורה מגיע לכ־23 מיליארד שקלים בשנה – סכום המתורגם לכ־8,000 שקלים בשנה לכל משק בית בישראל.
המחקר, שהתבסס על נתוני משרד האוצר, רשות המסים, דוחות מבקר המדינה וסקרים ארציים, קובע כי אחד הגורמים המרכזיים להתייקרות יוקר המחיה אינו מחירי האנרגיה, הריבית או שרשראות האספקה העולמיות, אלא חוסר המשילות והתרחבות פעילותם של ארגוני הפשיעה.
על פי הנתונים, בענף הבנייה בלבד מגיעות עלויות הפרוטקשן לעד 5% מתקציב כל פרויקט – עלויות המתגלגלות ישירות למחירי הדירות ומייקרות אותן בעשרות אלפי שקלים. במקביל, הפגיעה המתמשכת בחקלאים והטרור החקלאי מצמצמים את היצע התוצרת המקומית ותורמים לעליית מחירי הפירות והירקות.
עוד באתר:
עוד עולה מהמחקר כי בשוק הרכב נרשמה בתוך שנתיים עלייה של עד 56% בפרמיות ביטוחי הרכב, בעקבות העלייה בגניבות כלי רכב, פריצות ומקרי ונדליזם.
כמעט כל החקלאים סובלים מסחיטה
נתוני המחקר מצביעים על ממדי התופעה בשטח: כ־93% מהחקלאים בגליל המזרחי וכ־90% מהחקלאים בהר הנגב דיווחו כי היו קורבנות לסחיטה באיומים ולתופעת הפרוטקשן.
לטענת עורכי המחקר, העלויות אינן נשארות אצל החקלאים, הקבלנים או בעלי העסקים, אלא מתגלגלות ישירות לציבור באמצעות התייקרות הדיור, המזון, הביטוחים ואף הכנסות המדינה ממסים.
מייסד ומנכ"ל השומר החדש, יואל זילברמן, אמר כי "הציבור בישראל משלם היום מס כפול – פעם אחת למדינה ופעם שנייה לארגוני הפשיעה. בכל חשבון בסופר, בכל חידוש ביטוח רכב ובכל משכנתא מסתתר מחיר חוסר המשילות."
לדבריו, "כאשר 93% מהחקלאים בגליל המזרחי נסחטים באיומים, כאשר קבלנים נאלצים להפריש עד 5% מתקציב הפרויקט לפרוטקשן, וכאשר משפחות משלמות עשרות אחוזים יותר על ביטוח הרכב – זו כבר לא בעיה של הפריפריה, אלא משבר לאומי שפוגע בכל בית בישראל."
עוד הוסיף: "מי שחושב שפשיעה היא רק סוגיית ביטחון אישי, צריך להבין שהיא הפכה למנוע מרכזי של יוקר המחיה. החזרת המשילות אינה רק משימה ביטחונית – היא הצעד הכלכלי החשוב ביותר שמדינת ישראל יכולה לבצע כדי להוריד מחירים ולהחזיר מיליארדים לכיסם של האזרחים."
סמנכ"ל החינוך וממייסדי השומר החדש, און ריפמן, התייחס להשפעת המצב על משפחות בישראל ואמר: "המס השקט שעליו מצביע המחקר שלנו גורם לכך שמשפחות רבות לא מצליחות לממן חוגים, שיעורים פרטיים, פעילות ספורטיבית והכנה טובה לצה"ל."
לדבריו, "8,000 שקלים בשנה הם כסף שהורים זקוקים לו לטובת חינוך לא פורמלי והעשרה לילדים. אם לא נבלום את הפשיעה הזו, נמשיך לראות נוער שלא מקבל הזדמנות לממש את כישוריו."
ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, חגי רזניק, הדגיש כי מדובר בכשל מערכתי רחב: "במשך שנים נוצרו באזורים שונים בישראל מרחבים שבהם המדינה אינה הגורם המארגן היחיד של הפעילות הכלכלית. התוצאה היא פגיעה ביכולת לפתח תשתיות, לקדם בנייה, למשוך השקעות ולהרחיב את הפעילות העסקית."
לדבריו, "כאשר יזמים, חקלאים וקבלנים פועלים תחת איומים וחוסר ודאות, המשק כולו מאבד מנועי צמיחה. לכן נדרש מענה מערכתי הכולל אכיפה אפקטיבית, הסדרה אזרחית וכלים כלכליים שיחזירו את האחריות והסמכות למדינה."
בעקבות הממצאים קוראים בשומר החדש לממשלה לגבש תוכנית לאומית משולבת שתכלול חיזוק האכיפה בשטח, אכיפה כלכלית נגד ארגוני הפשיעה, הסדרה אזרחית והרחבת ההגנה על החקלאים ואתרי הבנייה – במטרה לבלום את התופעה שלדבריהם הפכה ל"אחד ממנועי יוקר המחיה בישראל".
