נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו, הבהיר כי ארצו לא תצטרף ללחימה באוקראינה ולא תשלח את חייליה לחזית. במהלך טקס חגיגי שנערך לבוגרי מוסדות ההשכלה הצבאיים ולקצינים בכירים, התחייב בפני אנשי הצבא כי בלארוס אינה מעוניינת להיגרר למלחמה, למרות המתיחות הביטחונית באזור.
בנאומו הדגיש לוקשנקו כי אין בכוונת הנהגת המדינה להקריב את חייליה במלחמה. "אני מדגיש שוב, חברים יקרים, אף אחד לא ישלח אתכם לטבח. אנחנו לא צריכים מלחמה; מצער שמלחמה מתרחשת באוקראינה. אנחנו תומכים בפתרון בדרכי שלום". לדבריו, ישנם גורמים בזירה הבינלאומית המבקשים להאריך את הלחימה, ובראשם מה שכינה "מפלגת המלחמה", הכוללת בין היתר את האיחוד האירופי, שלטענתו אימץ מדיניות מואצת של התחמשות ורכש נשק התקפי.
לוקשנקו הוסיף כי בלארוס עצמה מתמודדת עם "מלחמה היברידית", שלדבריו מתבטאת בלחצים כלכליים, מדיניים והסברתיים המופעלים נגדה. הוא טען כי במערב מנסים ליצור אווירת פחד מפני "איום מהמזרח", תוך השקעת מיליארדים בהתחמשות ובהרחבת היכולות הצבאיות של מדינות אירופה.
עוד באתר:
במקביל, דיווחים שפורסמו ב"וול סטריט ג'ורנל" טענו כי מוסקבה ניסתה לשכנע את מינסק לאפשר שימוש בשטח בלארוס לצורך תקיפות נגד אוקראינה ואף לפעילות היברידית מול מדינות נאט"ו. על פי הדיווח, מי שניהל את המגעים היה שגריר רוסיה בבלארוס, בוריס גריזלוב. בעקבות ההתפתחויות פנה נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ללוקשנקו והזהיר אותו מפני כניסה ישירה למלחמה.
לדברי נשיא בלארוס, הוא כבר שוחח על הנושא מספר פעמים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והבהיר את עמדתו. הוא אף חשף כי אמר בפומבי לבוריס גריזלוב: "אין צורך לתת לעצמנו להיגרר למלחמה. וגם אתם לא צריכים לדחוף אותנו לכיוון הזה, בהתחשב בכך שבוריס ויאצ'סלבוביץ' מארגן תהליך שמטרתו לגרור אותנו למלחמה". לדבריו, המסר שהעביר לקרמלין היה ברור: העם הבלארוסי אינו רוצה להילחם נגד העם האוקראיני.
המתיחות בין מינסק לקייב נמשכה גם בחודש שעבר, כאשר נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, דרש מלוקשנקו לפרק משדרים רוסיים שלטענתו שימשו להכוונת תקיפות לעבר ערים באוקראינה, ואף איים כי אם בלארוס לא תפעל – אוקראינה תעשה זאת בעצמה. ימים לאחר מכן הודיע זלנסקי כי המשדרים חדלו לפעול, בעוד דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הגדיר את דרישת קייב "איום תוקפני" והתערבות בענייניה הפנימיים של בלארוס.
