בזמן שהדיון הציבורי סביב חוק הגיוס וחוק ערך לימוד התורה מגיע שוב לנקודת רתיחה, בדיקה חדשה שמפרסם "עולם קטן" מציגה תמונה הפוכה לחלוטין מהטענה שמובילה מערכת המשפט: הסנקציות האישיות נגד בני הישיבות לא הגדילו את מספר המתגייסים החרדים – אלא דווקא לוו בירידה חדה במספרם.
יאיר אוריאל, עורך 'עולם קטן', שוחח במהדורה המרכזית ב'קול חי' בהגשת מני גירא שורץ, והציג את הנתונים שנאספו לאורך כ-15 שנה, החל משנת 2010, מול התחנות המשפטיות והפוליטיות המרכזיות בסוגיית הגיוס.
לדבריו, במשך שנים נרשמה עלייה הדרגתית וברורה במספר החרדים שהתגייסו לצה"ל. בשנת הגיוס 2010 עמד המספר על 898 מתגייסים, בשנת 2012 על 1,447, והעלייה נמשכה עד לשנת הגיוס 2017, שבה נרשם שיא של 3,011 מתגייסים חרדים בשנה אחת.
עוד באתר:
אלא שאז, לדברי אריאל, הגיעה נקודת המפנה: בשנת 2017 פסל בג"ץ את תיקון החוק שהובילו המפלגות החרדיות, ודרש לקדם מנגנון של סנקציות אישיות. התפיסה שהובילה את המהלך הייתה כי לחץ משפטי וסנקציות יביאו לעלייה בגיוס החרדים.
"בג"ץ בא ואמר: נגמר, אנחנו דורשים וכופים על הממשלה להתחיל להחיל סנקציות אישיות", אמר אוריאל. "כמובן, המגמה והקמפיינים הם שאם נעשה סנקציות אישיות אז אחוזי הגיוס יעלו. אבל המספרים מדברים".
עוד בנושא:
דרמה במספרים: מה קרה לגיוס החרדים אחרי פסיקות בג"ץ
הנתונים שהציג מצביעים על צלילה חדה מיד לאחר מכן: מ-3,011 מתגייסים חרדים בשנת הגיוס 2017, ירד המספר בשנה שלאחר מכן ל-1,718 בלבד. שנה אחר כך ירד המספר לכ-1,200 מתגייסים.
לדברי מגיש המהדורה, הנתונים מראים כי מרגע שבג"ץ החל לנהל את סוגיית הגיוס בגישה לעומתית מול הציבור החרדי, המספרים שהלכו ועלו במשך שנים – התרסקו. "אם מה שחשוב לכם זה לגייס כמה שיותר חרדים, תורידו את בג"ץ מהאירוע", אמר.
אוריאל, ששירת בעצמו בצה"ל כלוחם שריון ומגדיר עצמו כמי שמאמין שמי שאינו לומד תורה צריך להתגייס, הדגיש כי השאלה אינה רק עקרונית אלא גם מעשית. "יש דרך איך מתנהלים בין אחים", אמר. "איך עושים בירורים, איך עושים התקרבויות בין ציבורים. זה תהליך של שנים. כשבא בג"ץ ושם חרב בתוך החדר, התוצאה הפוכה".
לדבריו, לאחר פרוץ המלחמה נרשמה שוב עלייה ניכרת בגיוס החרדים, מתוך תחושת אחריות וחיבור לעם ישראל. בשנת 2024 נרשם זינוק מכ-1,700 מתגייסים בשנת 2023 ל-2,811 מתגייסים. אולם בשנת 2025, לאחר פסיקות נוספות והפעלת סנקציות, נרשמה שוב ירידה משמעותית לכ-1,900 מתגייסים.
בשיחה הוזכר כי אחרי שמחת תורה היו חרדים רבים שביקשו להתנדב או לסייע, גם בגילאים מבוגרים יותר, אך לא כולם נקלטו בפועל במערכת. אוריאל סיפר כי במהלך שירות המילואים שלו במלחמה פגש מקרוב את החיבוק החרדי ללוחמים, בין היתר בסיוע, אוכל ותמיכה שהגיעו מהציבור החרדי לחיילים בשטח.
בהמשך השיחה עלתה גם שאלת מעמדם של לומדי התורה. אוריאל אמר כי אהבתו למדינה ולשירות הצבאי אינה סותרת את הערכתו העמוקה לעולם התורה. לדבריו, "הציונות שלי והאהבה שלי למדינה הן שמובילות אותי לרצות להעריך עד אינסוף כל לומד תורה".
הוא הוסיף כי המלחמה הוכיחה שגם הצבא החזק ביותר זקוק לרוח יהודית פנימית. "בלי רוח של גבורה, של עוצמות ושל רוח יהודית אמיתית – לא מחזיקים", אמר. "התורה שלומדים בעלי והתורה שלומדים בפוניבז' היא אותה תורה".
מני גירא שורץ חתם את השיחה באמירה כי המאבק סביב חוק הגיוס אינו רק משפטי או פוליטי, אלא גם רוחני וציבורי. לדבריו, תורה, תפילה ועבודת השם הן חלק בלתי נפרד מקיומו של עם ישראל בארץ ישראל.
הבדיקה שפורסמה מציבה סימן שאלה כבד מעל ההנחה המשפטית שלפיה סנקציות אישיות יביאו לעלייה בגיוס. לפחות לפי הנתונים שהוצגו, דווקא כאשר ניסו לכפות את המהלך בכוח – האמון נפגע, ההתקרבות נעצרה, ומספר המתגייסים החרדים ירד.
האזינו לדברים המלאים מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת מני גירא שורץ ב'קול חי':
