בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדת רשות מקרקעי ישראל, שיוצגה על ידי פרקליטות מחוז דרום, ודחה את ערעורם של מחזיקים במקרקעין בבקעת קנאים ("צביר 1516"). בכך הותיר על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע, שהורה על פינוי המקרקעין עד ליום 30 ביוני 2026, בעקבות תביעת פינוי שהגישה רשות מקרקעי ישראל. להכרעה זו השלכות גם על 15 צבירים נוספים, והיא תחול גם עליהם.
בפסק הדין, שניתן על ידי השופטים עמית כהן, דניאל גיל ויעקב דנינו, התקבלה עמדת המדינה שלפיה כבעלת מקרקעי הציבור אין עליה חובה להציג צורך תכנוני קונקרטי כתנאי לפינוי מחזיקים. באמצעות עו"ד תהילה שמשון מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), טענה המדינה כי תביעת הפינוי היא חלק ממדיניות הממשלה להסדרת ההתיישבות ולהגברת האכיפה על אדמות המדינה. עוד צוין כי למחזיקים הוצעו פתרונות מגורים חלופיים ביישוב מרעית, אולם הם בחרו שלא לקבלם.
מנגד טענו המערערים כי בשלב זה אין למדינה צורך תכנוני בקרקע, כי לא הוצע להם פתרון חלופי הולם וכי קיימות נסיבות היסטוריות המצדיקות את המשך החזקתם במקרקעין. עוד ביקשו כי בית המשפט יתחשב במצבם ובזיקתם ההיסטורית לאזור.
עוד באתר:
בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי המקרה דומה להלכות שנפסקו בעבר. נקבע כי המדינה אינה מחויבת להציג צורך תכנוני קונקרטי לצורך פינוי מחזיקים ממקרקעי הציבור, וכי תביעת הפינוי היא חלק ממהלך של "אכיפה תומכת הסדרה", שנועד להסדיר את מגורי האוכלוסייה ביישובי קבע. עוד נקבע כי ככל שהמערערים ביקשו לתקוף את מדיניות הממשלה, היה עליהם לעשות זאת באמצעות עתירה מתאימה ולא במסגרת תביעת פינוי אזרחית.
עוד קבע בית המשפט כי הוכח שהוצעו למערערים פתרונות דיור חלופיים ביישוב מוכר, אך הם סירבו לקבלם. בנוסף נדחו טענותיהם ההיסטוריות, ונקבע כי לכל היותר היו בני רשות שרשותם ניתנת לביטול. השופטים ציינו כי בית משפט השלום כבר העניק למערערים תקופת התארגנות ממושכת עד 30 ביוני 2026, ולכן אין הצדקה לעכב את הפינוי פעם נוספת. הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם הוצאות משפט בסך 25 אלף שקלים.
