בשנים האחרונות מתרבים ניסיונות ההונאה המכוונים בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת דוברת הרוסית בישראל. במקרים רבים מתחילה ההונאה בשיחת טלפון או בהודעה שבה מתחזים העבריינים לנציגי בנקים, משטרה, משרדי ממשלה, חברות שירות ואף לבני משפחה הנמצאים כביכול במצוקה. מטרתם היא ליצור לחץ ודחיפות כדי לגרום לקורבן למסור מידע אישי, להעביר כספים או לאפשר גישה למכשיריו.
לפי ההנחיות, סימני האזהרה המרכזיים כוללים בקשה להתקין אפליקציה, ללחוץ על קישור, לשתף את מסך הטלפון או המחשב, למסור קוד חד־פעמי, סיסמה או פרטי אשראי. במקרים אחרים נטען כי חשבון הבנק נמצא בסכנה או שיש להעביר כסף ל"חשבון בטוח". עוד מזהירים מפני שימוש בבינה מלאכותית לזיוף קול, העלול להישמע כמו בן משפחה אמיתי המבקש סיוע דחוף.
בני המשפחה מתבקשים לשוחח מראש עם ההורים, הסבים והסבתות ולהסביר כי גם שיחה המתנהלת ברוסית או בקול מוכר עלולה להיות ניסיון הונאה. ההמלצה היא לקבוע כלל קבוע שלפיו אין מבצעים שום פעולה תחת לחץ, אלא מנתקים את השיחה ומתקשרים לבן משפחה במספר המוכר. מומלץ גם לקבוע מילת קוד משפחתית למצבי חירום.
עוד באתר:
עוד מומלץ להצמיד ליד הטלפון פתק עם שלושה כללים: לא מוסרים קוד, לא מתקינים אפליקציות ולא לוחצים על קישורים, ומנתקים את השיחה כדי ליצור קשר עם בן משפחה. לצד זאת כדאי לרשום מספרי טלפון חשובים, ובהם בני המשפחה, הבנק והמשטרה.
מי שכבר מסר פרטים אישיים או העביר כסף מתבקש לפעול מיד: ליצור קשר עם הבנק או חברת האשראי, להחליף סיסמאות, להסיר אפליקציות שהותקנו בעקבות השיחה, לשמור תיעוד של ההודעות והמספרים ולפנות ללא דיחוי למשטרה בטלפון 100 במקרה של חשד לעוקץ או כאשר שליח עושה את דרכו לאיסוף כסף או חפצי ערך.
