
המתיחות בתוך הרשימה המשותפת של יאיר לפיד ונפתלי בנט הולכת וגוברת. גורמים בכירים ביש עתיד מותחים ביקורת חריפה על התנהלות השותפות, לאחר שדבריו של בנט בראיון תקשורתי, שלפיהם הוא "לא אובססיבי לתפקיד ראש הממשלה", התפרשו כהשלמה עם האפשרות שהרשימה המאוחדת לא תהיה זו שתעמוד בראש הממשלה הבאה. לטענת אותם גורמים, הרקע לכך הוא התחזקותו של גדי איזנקוט בסקרים לצד היחלשות רשימת 'ביחד', כך על פי הדיווח בערוץ 14.
לדברי גורמים במפלגה, תחושת האכזבה אינה חדשה, אולם היא החריפה בעקבות המשך הירידה בסקרים. הם טוענים כי למרות הנתונים, לפיד ובנט מסרבים להכיר בכך שהאיחוד לא השיג את יעדיו וממשיכים להציג חזית אחידה, אף שלדבריהם הרשימה נאבקת כיום על המקום השני בגוש האופוזיציה, ואולי אף על המקום השלישי לאחר מפלגת הדמוקרטים.
אחד ממוקדי הדאגה נוגע להרכב הרשימה לכנסת. בעוד בנט ממשיך לצרף מועמדים חדשים למפלגתו ולשבצם במקומות בולטים, מעריכים ביש עתיד כי אנשיהם יקבלו רק כ-40 אחוזים מהמקומות ברשימה הסופית. ככל שמספר המנדטים של מפלגת "ביחד" יורד בסקרים, כך גובר החשש שחברי כנסת מכהנים מטעם יש עתיד יודחו אל מחוץ לכנסת לאחר הבחירות.
עוד באתר:
במפלגה נשמעת גם ביקורת על אופן ניהול קמפיין הבחירות. לטענת הגורמים, מאז הושק החיבור בין שתי המפלגות שונו המסרים המרכזיים מספר פעמים, דבר שלדבריהם מעיד על קושי בגיבוש אסטרטגיה יציבה. במקביל הם מתארים ירידה במוטיבציה במטה הבחירות ותחושת חוסר ודאות באשר ליכולת הרשימה להשיג תוצאה משמעותית ביום הבחירות.
גורמים המעורים בנעשה מוסיפים כי חרף הביקורת ההולכת וגוברת, המסר היחיד שנותר עקבי מצד הנהגת הרשימה הוא התמיכה הבלתי מסויגת בהמשך השותפות. לדבריהם, לפיד ובנט אינם מגלים נכונות לבחון פירוק של ההסכם או שינוי במבנהו, אף שלטענת מבקריהם ההסדר הנוכחי פוגע בעיקר בנציגי יש עתיד המכהנים.
בקרב חלק מהפעילים והבכירים ביש עתיד הולכת ומתחזקת ההערכה כי דווקא פירוק הרשימה עשוי, בטווח הארוך, לאפשר למפלגה להשתקם. הם סבורים כי ללפיד עומדים נכסים פוליטיים משמעותיים, ובהם מנגנון מפלגתי ותיק, פריסה רחבה ברשויות המקומיות, פעילי שטח רבים ומימון מפלגות, שיאפשרו לבנות מחדש את המפלגה עם מסרים ברורים יותר לקראת מערכת הבחירות.
נכון לעכשיו, הנהגת הרשימה המשותפת ממשיכה להפגין אחדות כלפי חוץ, אולם מאחורי הקלעים גוברים סימני השאלה באשר לעתיד השותפות. ככל שהסקרים ימשיכו להצביע על היחלשות הרשימה ועל התחזקות יריבים בגוש, עשוי הלחץ הפנימי להפוך לדיון ממשי בשאלת המשך הדרך.
























