ביעה חריגה הוגשה לבית משפט השלום בפתח תקווה נגד עורך דין לנזקי גוף, בטענה כי החזיק בידיו כספי פיצויים השייכים ללקוחו בסך 82 אלף שקל, ולא העבירם אליו במשך יותר משנה.
על פי כתב התביעה, פ', צעיר מפתח תקווה, שכר את שירותיו של עורך דין מאזור ואדי ערה לצורך ניהול תביעת פיצויים בגין נזקי גוף. במסגרת ההליך, שהתנהל בבית משפט השלום בנצרת, הושג הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ובו נקבע כי הלקוח זכאי לפיצויים בסך 82 אלף שקל.
לטענת הלקוח, לאחר אישור הפשרה נאמר לו כי הכספים יועברו בתוך 30 יום. אלא שהכסף לא הגיע. לדבריו, בכל פעם שפנה לעורך דינו כדי לברר מתי יקבל את הפיצוי, קיבל תשובות מעורפלות שמהן הבין כי החברה הנתבעת טרם העבירה את הסכום.
עוד באתר:
בהמשך פנה פ' ישירות אל הנתבעת, ואז, לטענתו, גילה כי מלוא כספי הפשרה הועברו כבר קודם לכן לעורך דינו, שהיה אמור להחזיקם עבורו בחשבון נאמנות. עוד נטען כי הלקוח גילה מסמך פשרה נוסף שעליו הופיעה חתימה הנחזית לשלו, אף שלטענתו לא חתם עליו.
בעקבות הגילוי פנה הלקוח לעו"ד טליה ברזאני, ששלחה מכתבי התראה לעורך הדין. לאחר שלטענתה לא התקבל מענה, הוגשה גם תלונה במשטרה בגין חשד לקבלת דבר במרמה וזיוף חתימה, וכן תלונה ללשכת עורכי הדין.
כעת הוגשה תביעה אזרחית על סך 150 אלף שקל. במסגרת התביעה דורש הלקוח לקבל את מלוא כספי הפשרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, לצד פיצוי בגין עוגמת נפש, הוצאות שנגרמו לו והוצאות משפט.
עו"ד ברזאני מבקשת מבית המשפט להורות לעורך הדין לוותר על שכר טרחתו, אלא אם יוכיח כי הוא זכאי לו. לדבריה, גם אם קיימת מחלוקת על שכר טרחה, אין בכך כדי להצדיק החזקת כספי פשרה השייכים ללקוח ללא דיווח וללא העברה.
התביעה מעלה שאלה קשה על יחסי האמון שבין עורך דין ללקוח. כאשר אדם מפקיד בידי עורך דינו את ניהול ההליך ואת כספי הפשרה, הוא תלוי בו כמעט לחלוטין. אם הטענות יתבררו כנכונות, לא מדובר רק במחלוקת כספית, אלא בפגיעה חמורה באמון שעליו נשען המקצוע. טרם הוגש כתב הגנה.
