בתוכנית 'שעתיים לשבת', הובא ווארט על מעלת מצוות הצדקה והמעשרות. נאמר בפסוק: "נתון תיתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך". התורה מבטיחה ברכה לאדם הנותן צדקה בלב שלם, ומדגישה שהברכה תחול על כל מעשיו ועל כל משלח ידו.
מבואר בדברי הגמרא בחולין, כי אין מקום להימנע ממתן צדקה בטענה שהעני אינו מעוניין לקבל מתנות, מצד "שונא מתנות יחיה", שכן אומר הפסוק "נתון תיתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו". כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך". כלומר, היות והנותן עצמו זוכה לתועלת ולברכה, ואף נהנה מן המצווה - אין מקום להשתמש בטענות אלו כדי להתחמק מקיום מצוות הצדקה.
בעל הספר "גן רבה", אומר על הפסוקים: "לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון", "פתוח תפתח את ידך", שכאשר האדם בא לעולם הוא נולד כשידיו קפוצות, כביכול מתוך מחשבה שכל העולם שייך לו. לעומת זאת, כאשר האדם מסתלק מן העולם, ידיו פתוחות, כביטוי לכך שאינו נוטל עמו דבר מרכושו. לפי זה, הציווי - "לא תקפוץ את ידך" נועד להזכיר לאדם שלא להימנע מנתינה לזולת. מנגד, הביטוי "פתוח תפתח את ידך" מזכיר כי יבוא היום שבו האדם יעזוב את העולם בידיים ריקות, ללא רכוש או נכסים. הדבר היחיד שמלווה את האדם הוא המצוות והמעשים הטובים שצבר במהלך חייו.
עוד באתר:
המסר העולה מן הפסוקים, כי יש לנצל את החיים להרבות במצוות, בגמילות חסדים ובנתינה לאחרים. ואז זוכים לשפע מאת הקב"ה, כמו שכתוב: "אם אתה משמח את שלי - אני משמח את שלך".
האזינו לקטע המלא מתוך התוכנית 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק':
