סבין תעסה, ששכלה את בעלה ואת בנה בטבח 7 באוקטובר, שיתפה היום (שני) בחששותיה לנוכח ההסכמות המתגבשות סביב מתווה מועצת השלום בעזה. בריאיון לעידו טאובר בערוץ 14 אמרה כי בימים האחרונים היא מתקשה לישון ואינה מאמינה להתחייבויות מצד חמאס.
"אני כבר שלושה ימים לא עוצמת עין. לא מאמינה להבטחות של חמאס. מדובר באויב מאוד מסוכן ומניפולטיבי", אמרה. לדבריה, האפשרות שצה"ל ייצא משטח הרצועה במסגרת המתווה מעוררת בה חרדה עמוקה. "ראינו במהלך כל השנים שהם לא עמדו בהסכמים. אם זה תלוי בי? לכבוש את כל הרצועה".
תעסה סיפרה כי היא חוששת לביטחונה של מדינת ישראל ושל תושבי העוטף. "אני חוששת לחיי מדינת ישראל. תסמין האישה המוכה חוזר על עצמו. אני יודעת שיש לנו עשרות מנהרות מתחת לנתיב העשרה, מצטערת אם אני מלחיצה אנשים", אמרה.
עוד באתר:
לצד תהליך השיקום שהיא עוברת עם שלושת בניה, תעסה מסרבת להתנתק מביתה בנתיב העשרה. היא מחלקת את חייה בין נתניה לבין המושב הסמוך לגדר ונמצאת בו ברוב ימות השבוע. "אני מגיעה מימי רביעי עד ימי שני בבוקר. תושבת נתיב העשרה לכל דבר", סיפרה.
לדבריה, במשך שנים האמינה שניתן יהיה לקיים דו־קיום עם תושבי עזה ואף סייעה להם. "שנים דאגתי להם, האמנתי שיהיה לי איתם דו־קיום. אני ובעלי היינו מגיעים למחסום ארז אחת לכמה זמן למסור להם תרופות, בגדים ונעליים. צר לי אם אני נשמעת גזענית או ימנית קיצונית – אני לא רוצה אותם בסביבה שלי".
בהמשך תיארה את המחיר הכבד שמשלמת קהילת נתיב העשרה מאז הטבח. "רוב הקהילה עם מחלות אוטואימוניות, PTSD ותרופות. הילדים לא מתפקדים. קיצצו לנו את הכנפיים עם כיתת הכוננות והאבטחה הצבאית שהייתה בנתיב העשרה", אמרה.
תעסה דרשה מהממשלה לחזק את ההגנה על המושב: "תפסיקו להפקיר אותנו. נתיב העשרה הוא המושב הכי צמוד לעזה. אנחנו 400 מטר". עוד הוסיפה: "לא מקובל עליי שמנהלים אותנו. איבדנו את עמוד השדרה? כל יום יש ניסיונות לעבור את הקו הצהוב ולחטוף חיילים. אני רוצה לראות את כל עזה מתיישבת על ידי יהודים".
לדבריה, ככל שחולף הזמן, הזיכרון הציבורי של הטבח נחלש, במיוחד בקרב הדור הצעיר ובעולם. "האו"ם הם הצבועים הכי גדולים שיש, הם מחבלים בעצמם. אין לנו ברירה אלא לסמוך על עצמנו. גם כאן הצעירים רוצים להמשיך בחיים ולשכוח. יש הרבה פחות ביקוש להסברה בעולם, אנחנו פחות רלוונטיים. זה נדחק הצדה".
למרות הביקורת החריפה, תעסה אמרה כי היא מוצאת נחמה בלוחמי צה"ל. "צה"ל עשה חישוב מסלול מחדש. כשאני רואה את המוטיבציה של החיילים הצעירים, כמו החבר הכי טוב של בני ז"ל שהתגייס לשריון, אני מתמלאת גאווה. אנחנו עם חזק, ואנחנו לא מוכנים לקבל סטירת לחי מצלצלת בפעם השנייה".
