בתוכנית 'ישיבת בין הזמנים', הרב נחום נוסבכר שליט"א, העלה לדיון שאלה הלכתית שכיחה המתעוררת מדי יום בבתי הכנסת ברחבי הארץ, כאשר המתפללים ממהרים ומבקשים משליח הציבור להתחיל בחזרת הש"ץ או באמירת קדיש.
הרב נוסבכר הציג את הוויכוח הנפוץ והציג את שלוש העמדות המרכזיות בשטח: "האם מספיק ששישה גמרו שמונה עשרה בשביל להתחיל חזרת הש"ץ או קדיש במניין, או שצריכים תשעה יחד עם החזן, או שצריכים עשרה יחד עם החזן?".
במהלך השידור, עלה מאזין והציג את יסודות המחלוקת ואת דעות הראשונים. המאזין ציין כי המהר"ם מרוטנבורג סובר שאם שיש עשרה אנשים שנמצאים בבית הכנסת – אפשר להתחיל בדברים שבקדושה, "ברגע שיש עשרה שנמצאים, גם אם לא עונים, אפשר בעצם. הדין של דברים שבקדושה שצריכים עשרה, לא צריך עשרה שעונים, מספיק עשרה שנמצאים".
עוד באתר:
לעומת זאת, המאזין הביא את תשובת הרא"ש המוזכרת בסימן קכ"ד ובבית יוסף סימן נ"א, לפיה, צריך עשרה עונים בפועל כדי שהברכות לא תהיינה לבטלה: "אם אין תשעה שמכוונים לברכותיו, קרוב שיהיה ברכותיו לבטלה".
לסיום הובהר כי המחלוקת הזו, הינה מחלוקת ראשונים, כאשר השולחן ערוך מעתיק בסימן נ"א את עיקרי הדין של המהר"ם מרוטנבורג.
הרב שאל שאלה נוספת: במצב שחלק מהמתפללים מגיעים לברכת "גאל ישראל", ושאר המניין עדיין אוחזים באמצע ברכות קריאת שמע – "האם אפשר להתחיל כשיש שישה שגמרו ברכות קריאת שמע, אפילו שעוד ארבעה אוחזים באמצע קריאת שמע, האם אפשר כבר להתחיל להתפלל וזה נקרא תפילה במניין ואחר כך אפשר לעשות חזרת הש"ץ עם קדיש וקדושה?".
ישנם שתי טענות קוטביות הנשמעות מדי יום בבתי הכנסת: מחד, עמדת ראובן הטוען כי ברגע ששישה מתפללים סיימו את ברכות קריאת שמע, ניתן להתחיל בתפילת העמידה והדבר נחשב תפילה בציבור לכל דבר ועניין. מאידך, הובאה טענת המתפלל השני השוללת זאת מכל וכל: "מה פתאום, עד שאין עשרה שמתחילים להתפלל ביחד אי אפשר לעשות חזרת הש"ץ עם קדושה וקדיש וזה לא נקרא תפילה בציבור".
האזינו לקטע המלא מהתוכנית 'ישיבת בין הזמנים' ב'קול חי':
