כשהמנה היוקרתית עמדה לרדת מהתפריט ברגע האחרון
מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן בסיפור מרתק מהשטח
השעה הייתה מאוחרת.
עוד באתר:
במטבח של אחד מבתי המלון הגדולים בארץ שררה תכונה יוצאת דופן. מאות אורחים כבר המתינו לארוחת הערב החגיגית כ־600 סועדים, אולם מפואר, שולחנות ערוכים, וצוות המטבח שעבד סביב השעון כדי להוציא את המנות המיוחדות בזמן.
אבל מאחורי הקלעים, רגע לפני תחילת הארוחה, עמד השף מול אחת ממנות הדגל של הערב.
מנת שואו. מנת שף יוקרתית. כבד משובח שהיה אמור להיות גולת הכותרת של הארוחה.
הכול היה מוכן.
כמעט.
המשגיח ניגש לבדוק את הכבד, כמו בכל פעם, ואז הבחין במדבקה שהוצמדה אליו באותיות בולטות.
תאריך השחיטה.
ושעת השחיטה.
הוא בדק שוב.
ועוד פעם.
החישוב היה ברור.
עברו שלושה ימים.
וכאן התעוררה בעיה הלכתית משמעותית:
על פי ההלכה, כבד שנצלה ועברו עליו שלושה ימים מהשחיטה אסור לבשל אותו.
המשגיח הבין מיד את המשמעות.
הכבד שהוכן למנה היוקרתית לא יכול להיכנס לסיר כפי שתוכנן.
הוא פנה במהירות לשף ולעובדי המטבח.
יש כאן בעיה.
השף הסתובב.
איזו בעיה?
המשגיח הסביר.
לרגע אחד המטבח השתתק.
השף הביט בכבד, אחר כך בשעון, ואז בתפריט.
600 אורחים מחכים.
המנה כבר תוכננה.
אין תחליף.
אין זמן להזמנה חדשה.
והשף?
הוא פשוט רתח.
מה זאת אומרת אי אפשר?! זאת המנה שלי! הכול כבר מוכן! בעוד זמן קצר מתחילה הארוחה!
המתח במטבח עלה מרגע לרגע.
הצוות חיפש פתרון.
השף ניסה לחשוב על חלופה.
אבל כל פתרון שנראה על פניו אפשרי נתקל בבעיה אחרת.
ואז הגיע הרב יוחנן רייכמן.
מומחה ומוסמך בניהול מערכות כשרות, בעל ניסיון רב שנים בשטח, שמכיר היטב לא רק את עולם ההלכה אלא גם את המציאות המורכבת של מטבחים מקצועיים.
הוא הביט בשף.
המתין רגע.
ואמר בשקט:
יש פתרון.
השף הרים את ראשו.
איזה פתרון?
הרב הסביר:
את הרביכה תבשל בנפרד, עם כל הרכיבים שלה. לאחר שהיא מוכנה, תעביר אותה לכלי שני. ואז ניתן יהיה להניח בתוכה את הכבד.
השף עצר.
כלי שני?
הרב הנהן.
על פי הכלל ההלכתי, כלי שני אינו מבשל.
ופתאום, מה שנראה לפני דקות אחדות כמשבר בלתי פתיר קיבל פתרון.
הרביכה הוכנה בנפרד.
הועברה לכלי שני.
והכבד הונח בתוכה בהתאם להנחיית הכשרות.
השעון המשיך לתקתק.
אבל הפעם המתח התחלף בהקלה.
השף, שרק לפני דקות עמד רותח מזעם, הביט במנה שהצילה את ארוחת הערב.
עיניו התמלאו דמעות.
הרב, הצלת לי את המנה.
והמטבח חזר לפעול.
כעבור זמן קצר יצאה המנה לשולחנות.
600 האורחים נהנו מארוחת הערב.
והכבד שהיה רגע אחד בלבד מלהיעלם מהתפריט הפך שוב למנת הדגל של הערב.
מומחה הכשרות הרב יוחנן רייכמן מדגיש נקודה שהוא חוזר עליה במשך שנים:
במערכת כשרות, לא מספיק ידע תורני בלבד.
כשרות מקצועית דורשת גם ידע מעשי, הבנה של עולם המטבח, היכרות עם תהליכי עבודה, ניסיון בשטח ויכולת למצוא פתרונות יצירתיים כמובן בתוך גבולות ההלכה.
כי לפעמים ההבדל בין מנה שיורדת מהתפריט לבין מנה שמוגשת ל־600 אורחים
הוא ידע.
ניסיון.
וקור רוח ברגע הנכון.
זהו עולם הכשרות.
הלכה שפוגשת את המציאות.
נ.ב.
בכבד קפוא, יש מקילים.
לחמם כבד זה במיקרוגל או בתנור ללא נוזלים יש מתירים.
מקורות:
כתב בשו"ת שבט הקהתי להגאון הגדול רבי שמאי קהת הכהן גרוס שליט"א חלק א' (סימן רט"ז) לגבי כבד שנצלה אחר ג' ימים דאסור לבשלו אח"כ, האם מותר להניח הכבד בתוך בצק (כגון עלי פילו) ולאפותו, וכתב דמסתברא דרק אם בישלו במים אסור משום דמרכך הבשר, אבל באופה שאינו מרככו מותר, ואע"פ שהחמודי דניאל כתב להחמיר בצלי קדר, שפיר יש לחלק בין כשמבשלו בקדירה ביובש ובין כשמניחו בבצק ומחממו, וכן הביא מדעת תורה שכתב שמוכח מהתרומת הדשן שדוקא בישול במים יש להקפיד ולא בצלי, ועוד יש לצדד להקל כיון שיש פוסקים שמקילים בכבד אחרי ששהה ג' ימים שמותר לבשלו אחרי הצליה, ואע"ג דאנן לא קיימא לן כן, מכל מקום לחממו בתוך בצק נראה לכו"ע מודה דמותר.
ברשימות הגר"י שוב שליט"א הובא שהגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט"א הורה שאין חשש לחמם את הכבד הנ״ל בתוך מיקרוגל משום דלא נחשב כבישול. ודעת הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א הובא בשו"ת שארית אברהם: שאלתי את הגרי"מ שטערן שליט"א לדעתו בזה, וענה שלדעתו מיקרוגל דינו "כצלי קדר" ומותר לחמם כבד זה במיקרוגל אעפ"י שנצלה לאחר ג׳ ימים מהשחיטה.
