משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל מקדמים בשנים האחרונות מעבר לרמזורים אדפטיביים המבוססים על בינה מלאכותית, וכ-170 מערכות כאלה כבר הותקנו בכבישים הבין-עירוניים. בניגוד לרמזור מסורתי שפועל לפי תוכנית שנקבעה מראש, המערכות החדשות מסוגלות לנתח את מצב התנועה בזמן אמת ולהתאים את זמני האור הירוק והאדום לעומסים בפועל.
נתונים חדשים שנאספו מניתוח של כ-25 צמתים ראשונים מצביעים על תוצאות משמעותיות. לפי הנתונים, בכל צומת נחסכות בממוצע כ-400 שעות-רכב ביום. בצומת פוריידיס, למשל, נאמד החיסכון בכ-800 שעות-רכב ביום, ואילו בצומת הכניסה לקריית טבעון נמדד קיצור של עד כ-56 שניות בזמן המעבר עבור כל רכב. בממוצע, החיסכון שנמדד בצמתים שנבדקו עומד על כ-25 שניות לרכב. כשמדובר בצמתים שבהם עוברים מדי יום אלפי ועשרות אלפי כלי רכב, גם כמה עשרות שניות לכל מכונית מצטברות במהירות למאות שעות של זמן שנחסך.
עבור הנהג הבודד, המשמעות עשויה להיות גדולה עוד יותר כאשר הרמזורים האדפטיביים פועלים לאורך כמה צמתים ברצף. בנתיבי ישראל מעריכים כי בנסיעה הכוללת כמה צירי תנועה, החיסכון המצטבר עשוי להגיע לכ-10 דקות בכל נסיעה. בחישוב שנתי, מדובר בזמן שמצטבר לכשבועיים של ימי עבודה. כלומר, הטכנולוגיה אינה נועדה רק להפחית מעט את זמן ההמתנה ברמזור בודד, אלא לייצר שינוי משמעותי כאשר היא פועלת לאורך מסלול שלם.
עוד באתר:
היתרון המרכזי של הרמזור האדפטיבי הוא היכולת שלו להגיב למה שקורה בכביש באותו רגע. מערכות רמזורים מסורתיות פועלות במקרים רבים על בסיס תוכניות קבועות שנבנו בהתאם לדפוסי תנועה שנמדדו בעבר. אלא שהמציאות בכביש משתנה ללא הפסקה: עומסים נוצרים ונעלמים, כיוון התנועה משתנה, תאונות ועבודות בכביש משפיעות על הזרימה, ולעיתים אירוע קטן בצומת אחד גורם בתוך דקות לעומס משמעותי. המערכת החדשה משתמשת במצלמות ובטכנולוגיית ראייה ממוחשבת כדי לזהות כלי רכב, למדוד את אורכי התורים ולנתח את הביקוש בכיוונים השונים. בהתאם לנתונים, האלגוריתם מתאים את פעולת הרמזור ומנסה להקצות את זמן האור הירוק למקום שבו הוא נחוץ יותר.
המערכת פותחה בשנים האחרונות בחברת ITC בשיתוף חטיבת התפעול והאחזקה, אגף ניהול התנועה ואגף המו"פ ההנדסי בנתיבי ישראל. הפריסה הנוכחית מסמנת מעבר מפיילוט טכנולוגי למערך שמופעל באופן שוטף, במגוון צמתים ובתנאי תנועה משתנים. המטרה היא לא רק להוכיח שהטכנולוגיה עובדת בצומת בודד, אלא לבחון כיצד היא יכולה להשתלב ברשת התחבורה כולה.
לפרויקט יש גם משמעות כלכלית רחבה. לפי האומדן, פריסה של המערכת ב-100 צמתים עשויה לייצר למשק תועלת שנתית של יותר מחצי מיליארד שקל. החישוב מבוסס על ערך הזמן שנחסך, בהתאם לעקרונות נוהל פר"ת 2021, המשמש את משרד התחבורה ומשרד האוצר לבחינת כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים. חשוב להדגיש כי מדובר באומדן המתייחס לערך הזמן בלבד. הוא אינו כולל תועלות נוספות שעשויות להיווצר כתוצאה מהפחתת ההמתנה והעומסים, ובהן חיסכון בדלק, צמצום בלאי לכלי הרכב, הפחתת זיהום האוויר ושיפור אפשרי בבטיחות.
