רגע לפני החיידר: המתנה שאי אפשר להכניס לילקוט

מאל"ף ועד תי"ו – מתכוננים יחד לשנת הלימודים תשפ"ז

כ"ב אותיות • כ"ב ימים • כ"ב מסרים
כל יום – אות אחת, מסר אחד, כלי אחד ומשימה אחת להורים.

אות היום: ו – וברכה.

מאמר היום: ברכת ההורים – הכוח שמלווה את הילד בדרך.

צועדים עם הא'-ב':

היום נבנה את האות ו' – וברכה. כי ילד שיוצא לדרך עם ברכה מהבית, נושא איתו תחושה שיש מי שמלווה אותו, מאמין בו ומתפלל להצלחתו. לפעמים מילה טובה וברכה אחת של אבא ואמא, הופכות לכוח פנימי שמלווה את הילד לאורך כל השנה.

פותחים את הלב:

לפני הכניסה לכיתה – נותנים לילד מתנה מהבית:

יום פתיחת שנת הלימודים – והיום א' באלול בתלמודי התורה/החיידרים – הוא זמן מיוחד.

הילקוט מוכן, הבגדים מסודרים, הספרים מחכים על השולחן.

אבל יש דבר אחד שאי אפשר לקנות בחנות ואי אפשר להכניס לתיק. זו הברכה של ההורים.

ילד שיוצא מהבית לתלמוד תורה/החיידר בבוקר הראשון לשנה חדשה, צריך לקחת איתו לא רק ציוד לימודי, אלא גם תחושה עמוקה:

"אבא ואמא מאמינים בי. הם רוצים בהצלחתי. הם מלווים אותי בדרך."

ברכת ההורים אינה רק מילים. היא מבטאת: קשר, אהבה ואמונה.

מביטים לעומק:

ברכה שנותנת כוח – להתמודד:

לפעמים אנחנו חושבים שילד זקוק בעיקר לעצה טובה או להוראות ברורות. בוודאי שיש להן מקום. אבל לפני הכול, הילד זקוק לדעת שיש מאחוריו – בית.

יש משמעות גדולה למילים שילד שומע לפני שהוא יוצא לדרך: "ה' יעזור לך." "אנחנו מאמינים בך." "שתצליח ותגדל בתורה ובמידות טובות."

המילים הללו אינן מחליפות מאמץ ועבודה. הן נותנות לילד כוח פנימי להשקיע ולהתמודד. ילד שמרגיש שמאמינים בו, מגיע למקום החדש עם לב – פתוח יותר.

יוצאים לדרך:

להפוך את הברכה – להרגל יומיומי:

ברכת ההורים לא שייכת רק ליום הראשון. היא יכולה להיות חלק מהשגרה בבית.

לפני היציאה לתלמוד תורה או לבית הספר, לפני מבחן, לפני התמודדות חברתית או רגע של קושי – הילד יכול לשמוע מילים שמחזקות אותו.

אין צורך בנאומים ארוכים. לפעמים משפט קצר שנאמר בכנות – משפיע מאוד: "אנחנו מתפללים – שתצליח." "אנחנו יודעים – שיש לך כוחות."

כך הילד לומד שהבית ממשיך ללוות אותו גם כשהוא נמצא – מחוץ לבית.

הכלי של היום:

משפט ברכה קבוע – לפני היציאה:

תבחרו משפט אחד שיהפוך לברכה שקבועה בבית. לדוגמה: "יהי רצון שתצליח היום, שתלמד בשמחה ושיהיו לך כוחות – לעשות טוב." העיקר אינו אורך המשפט, אלא – האמונה שנמצאת בתוכו.

המשימה של היום:

לכתוב לילד ברכה אישית – לשנה החדשה:

תקדישו כמה דקות ותכתבו לילד משפט אישי. תציינו תכונה טובה שאתם רואים בו, תוסיפו תפילה או איחול, ותניחו לו את הברכה במקום שיראה. לפעמים פתק קטן מההורים נשאר בלב זמן רב.

עוצרים למחשבה:

איזה קול הילד נושא איתו – כשהוא יוצא מהבית?:

האם הוא יוצא רק עם משימות וציפיות? או גם עם מילים של אהבה, אמונה וברכה? הקול שהוא שומע בבית, הופך לקול שמלווה אותו – בדרך.

ולסיום:

לפני הצלצול הראשון – שולחים את הילד עם – ברכה בלב:

שנת לימודים חדשה מתחילה לא רק בפתיחת הספר הראשון. היא מתחילה בברכה הראשונה שנאמרת בבית. כי ילד שיודע שיש מי שמאמין בו ומתפלל להצלחתו – יוצא לדרך עם כוח, שמחה וביטחון.

קראו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
חלק 1: מתחילים באמונה: מתכוננים יחד לשנת הלימודים
חלק 2: לפני הצלצול הראשון: כך בונים לילד ביטחון
חלק 3: חוזרים למסגרת: כך בונים לילד גבולות נכונים
חלק 4: הילד מסתכל עליכם: השיעור שמתחיל הרבה לפני הכיתה
חלק 5: רגע לפני הצלצול: ההכנה החשובה מתחילה דווקא בלב

אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]