דווקא בראש חודש אלול, עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז בחינוך החרדי, מפרסמת גלי בהרב מיארה עמדה משפטית שעשויה להצית מחדש את העימות סביב תקציבי מוסדות החינוך החרדיים.
בתשובה שהוגשה לבג"ץ בעתירה הנוגעת לתקצוב רשתות החינוך החרדיות, מציגה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שורת דרישות והגבלות, שחלקן אמורות להיכנס לתוקף כבר בשנת הלימודים הנוכחית. ההודעה מגיעה בעיתוי פוליטי רגיש במיוחד, בעיצומה של מערכת הבחירות ובתקופה שבה המפלגות החרדיות מנהלות קמפיין נגד מה שהן מגדירות כרדיפה קשה של הציבור החרדי ומוסדותיו מצד מערכת המשפט והיועמ"שית.
במוקד כתב התשובה עומדות רשת "החינוך העצמאי" ורשת "בני יוסף". המדינה מזכירה כי בעוד מוסדות מוכרים שאינם רשמיים זכאים ככלל לתקצוב של עד 75%, שתי הרשתות נהנות מהסדר ייחודי המאפשר תקצוב מלא כ"כלל ילדי ישראל". אלא שלעמדת המדינה, לזכות זו צמודה חובה ללמד 100% מתוכנית היסוד. "לא ניתן להפריד בין זכויות היתר שהוקנו בחוק לרשתות לבין החובות המוגברות שהוטלו עליהן", נכתב בתשובה, ונקבע כי "התקצוב המלא שמוענק לרשתות אינו עומד בפני עצמו".
עוד באתר:
הנתונים שמציגה המדינה חריפים במיוחד. לפי כתב התשובה, במשך שנים נהנו מוסדות הרשתות מ"אסדרה פדגוגית ומשטר אכיפה מקלים במיוחד", כאשר בפועל אף נקבעה עבור החינוך החרדי תוכנית יסוד מצומצמת יותר מזו הנהוגה בחינוך הרשמי. המדינה טוענת כי גם לאחר ההקלות הללו התאפשר למוסדות ללמד רק 75% מהתוכנית, וכי במקרים מסוימים מוסדות שלא לימדו אנגלית או מתמטיקה בשכבות גיל שלמות סווגו בכל זאת כמי שמלמדים למעלה מ־95% מתוכנית היסוד.
גם בתחום כוח האדם מציירת המדינה תמונה קשה. מנתוני משרד החינוך, כך נטען, עולה כי שיעור ניכר מהמורים המלמדים מקצועות ליבה ברשתות אינם עומדים בדרישות ההכשרה וההשכלה, ובכשליש מהמוסדות אין מורה בעל הכשרה מתאימה להוראת מקצועות הליבה. במסמך אף מצוין כי נמצאו מוסדות שבהם "אין ולו מורה אחד המוכשר לכך". המדינה דורשת כעת לקדם מתווה שבסיומו, בתוך תקופה מרבית של חמש שנים, יעמדו המורים ברשתות בדרישות ההכשרה של משרד החינוך.
דרישה משמעותית נוספת נוגעת למבחני המדידה וההערכה. לפי המדינה, במשך שנים מרבית מוסדות הרשתות כלל לא השתתפו במבחני מיצ"ב – המכונים כיום מבחני תנופה – או במבחנים בינלאומיים, ולכן לא היו בידי משרד החינוך נתונים אובייקטיביים לבחינת רמת לימודי הליבה. במסמך מצוין כי לאחרונה חל שינוי: מוסדות "בני יוסף" השתתפו במבחני תנופה, ועם "החינוך העצמאי" הושג סיכום על השתתפות בשנת הלימודים הבאה, אולם שתי הרשתות עדיין אינן משתתפות במבחנים הבינלאומיים.
אחד הצעדים הדרמטיים ביותר נוגע ישירות לתקציבים. המדינה דורשת להפעיל כבר בשנת הלימודים הקרובה תוכנית פיקוח ואכיפה חדשה, שתכלול דיווח פרטני של כל מוסד ומנגנון מדורג נגד מוסדות שלא יעמדו בדרישות או שלא ישתפו פעולה עם הפיקוח. לפי כתב התשובה, המנגנון צריך לכלול "סנקציות תקציביות, קיזוז תקציבים ובמקרים המתאימים אף גריעת המוסד ממסגרת הרשת". כלומר, מוסד שלא יעמוד בתנאים עלול לאבד לא רק חלק מתקציבו אלא גם את מעמדו במסגרת אחת משתי הרשתות.
המסמך כולל גם הוראה להפסיק את "שיטת המנעד", שאפשרה למוסדות ללמד שיעור מופחת מתוכנית היסוד. עמדת המדינה חד-משמעית: "שיטת המנעד אינה מתיישבת עם הדין הקיים", ולכן מוסדות שיבקשו שלא ללמד את מלוא תוכנית היסוד "ייגרעו מהרשתות". בנוסף דורשת המדינה שלא לאשר מוסד חדש ברשתות אם אינו עומד במלוא חובות לימודי הליבה ואין ברשותו מצבת מורים מתאימה, וכן שלא לקלוט מורים חדשים שאינם בעלי ההכשרה וההשכלה הנדרשות.
פרט נוסף שעשוי לעורר סערה נוגע לישיבות ולמוסדות המאריכים את שנת הלימודים. לפי הנתונים המובאים במסמך, בשנת תשפ"ה האריכו את שנת הלימודים 156 מוסדות לבנים של רשת בני יוסף ו־64 מוסדות של החינוך העצמאי. המדינה טוענת כי ההסדר הקיים אפשר במקרים אלה להסתפק בכ־50% מהיקף שעות היסוד השבועיות בכיתות ז'–ח', אף שהארכת השנה מסתכמת בשישה שבועות לכל היותר. לפיכך נכתב כי יש "לבטל כבר משנת הלימודים הנוכחית את ההקלה הזו".
מאחורי התשובה לבג"ץ מסתתר גם עימות ישיר בין היועמ"שית לשר החינוך יואב קיש. במסמך נכתב כי השר לא הציג מתווה פיקוח ואכיפה עדכני ואף סבר שאין הכרח לקבוע תוכנית יסוד אחודה או לחייב את המוסדות ללמד 100% מתוכנית היסוד. לאחר שהשיח בין הצדדים "מוצה ולא נשא פרי", אישרה בהרב-מיארה לשר החינוך ייצוג משפטי נפרד בבג"ץ. בפנייה בנושא אף הוגדרה המחלוקת כ"סוגייה משמעותית ביותר עבור הציבור החרדי" וכ"פער מהותי" בין עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה לבין עמדת השר והממשלה.
עמדת היועמ"שית מסכמת כי "לא ניתן להשלים עם מצב דברים זה", וכי תקצוב ציבורי מלא צריך להינתן רק למוסדות המקיימים בפועל את מלוא חובות הבסיס. המדינה אף מבהירה כי יישום המדיניות עלול להביא כבר בשנת הלימודים הקרובה לכך שחלק מהמוסדות לא יעמדו עוד בתנאים להישאר ברשתות. מוסד כזה, נכתב, יוכל להמשיך לפעול במסגרת מסלול אחר – כמוסד מוכר שאינו רשמי או כמוסד פטור – אך לא ליהנות מהתקצוב המיוחד של הרשתות.
