החרם האירופי על מוצרים מיהודה ושומרון מתרחב, אך לפחות בכל הנוגע להשלכות המסחריות הישירות, אלעד ברשאן, מומחה למכס ושילוח בינלאומי, סבור כי המציאות מורכבת יותר מהכותרות. בשיחה עם צבי טסלר בתוכנית 'המוקד הציבורי' ב'קול חי', הסביר ברשאן כיצד לדבריו יכולים יצואנים להתמודד עם מגבלות כאלה, מדוע החרם עלול לפגוע גם בעובדים פלסטינים ומה המחיר הכלכלי של עקיפת מגבלות הסחר.
ברשאן התייחס תחילה למהלך המקודם בהולנד, שלדבריו אמור לחול לא רק על מוצרים שמקורם ביהודה ושומרון, אלא גם על מוצרים מרמת הגולן וממזרח ירושלים. הוא הסביר כי אחת הבעיות המעשיות ביישום הגבלות מסוג זה היא זיהוי מקורו המדויק של המוצר. "כמעט בלתי אפשרי לדעת את זה", אמר, למעט מקרים שבהם מדובר במותג שמזוהה במפורש עם מפעל הנמצא מעבר לקו הירוק. כדוגמה הזכיר יקבים שמיקום הייצור שלהם הוא חלק מהזהות והמיתוג של המוצר.
אלא שלדברי ברשאן, גם אם הולנד תאסור הכנסת מוצרים מסוימים ישירות לשטחה, השוק האירופי המשותף עשוי לצמצם את האפקטיביות של המהלך. "אם עד עכשיו התרגלנו לשלוח ליבואן בהולנד, אז אנחנו נשלח ליבואן בבלגיה, ישלם את המע"מ, ישלם את המיסים וישלח במשאית להולנד", טען. בשל כך הוא מעריך כי להחלטה יש ממד פוליטי והצהרתי משמעותי, לצד ההשפעה הכלכלית. ברשאן אף מתח בשידור ביקורת חריפה על המניעים למהלך ההולנדי וקשר אותם לאנטישמיות.
עוד באתר:
נקודה נוספת שעליה הצביע היא הפגיעה האפשרית דווקא בפלסטינים המועסקים בעסקים ובמפעלים ישראליים באזור. לדבריו, החרם אינו מבחין בין מוצר שיוצר באמצעות עובדים יהודים לבין כזה שבייצורו השתתפו עובדים ערבים: "אתה לא עכשיו תיכנס לרמה של פה מועסקים עשרים יהודים ופה ארבעים ערבים". לכן, לטענתו, פגיעה בפעילות העסקית של מפעלים ביהודה ושומרון עלולה להתגלגל גם אל העובדים הפלסטינים המתפרנסים מהם.
כאשר טסלר הזכיר כי הולנד אינה המדינה היחידה שבה מקודמים מהלכי חרם וכי גם בבריטניה נשמעות יוזמות להגבלות מסחריות על יהודה ושומרון, השיב ברשאן כי המשק הישראלי כבר התמודד בעבר עם אמברגו ומגבלות סחר. כדוגמה הביא את החרם המסחרי הטורקי ואמר כי חלק מהסחורות ממשיכות להגיע באמצעות מדינות שלישיות. עם זאת, הוא הודה כי פתרונות כאלה אינם חינמיים: "בוודאי שיש לזה עלויות". לדבריו, כאשר העלויות הופכות גבוהות מדי, עסקים נאלצים לחפש ספקים ושווקים חלופיים.
מכאן הצביע ברשאן על הצורך הישראלי להרחיב ולגוון את שותפות הסחר. בין היתר הזכיר את הודו כשוק עצום שיחסיו הכלכליים עם ישראל מתרחבים. לדבריו, ככל שהיצואנים והיבואנים הישראלים יהיו תלויים פחות במספר מצומצם של מדינות ושווקים, כך יכולת ההתמודדות עם חרמות והגבלות נקודתיות תגדל.
לקראת סיום השיחה ביקש טסלר לעבור להשפעת שערי המטבע על היצואנים, אך הזמן לא אפשר להעמיק בנושא. ברשאן הספיק להעלות סוגיה נוספת הנוגעת דווקא ליבוא לישראל וטען כי המשק עדיין סובל מחסמים משמעותיים. לדבריו, נתונים שהוצגו בדוח מבקר המדינה הציבו את ישראל בתחתית מדינות ה-OECD בכל הנוגע לחשיפה ליבוא, מצב שאותו הגדיר "תעודת עניות לממשלה שלנו".
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'המוקד הציבורי' ב'קול חי':
