חברת אבטחת המידע והסייבר ESET מתריעה מפני שיטת הונאה שהופכת פשוטה ונגישה יותר בעידן הבינה המלאכותית: שימוש בצילומי מסך מזויפים כהוכחה לכאורה לביצוע תשלום, העברה בנקאית, הזמנה או החזר כספי. בחברה מזהירים כי תמונה שנראית אותנטית לחלוטין כבר אינה יכולה לשמש לבדה כאסמכתה אמינה, וממליצים לצרכנים ולעסקים לבצע אימות עצמאי במערכת המקורית.
השיטה מנצלת הרגל מוכר: אדם שולח צילום מסך של העברה או אישור תשלום, והצד השני מניח שהעסקה אכן בוצעה. אלא שכלי עריכה ובינה מלאכותית מאפשרים כיום לשנות פרטים המופיעים בתמונה ולהציג מצג כוזב שנראה משכנע. כך ניתן, בין היתר, להציג לכאורה סכום שהועבר, עסקה שבוצעה, הזמנה שאושרה או התכתבות שכלל לא התקיימה כפי שהיא מוצגת.
"התרגלנו לראות בצילום מסך סוג של הוכחה, אבל היום זו כבר הנחה שצריך להיזהר ממנה", מסביר אלכס שטיינברג, מנהל מוצרי ESET בקומסקיור, המפיצה הרשמית של ESET בישראל. לדבריו, "תמונה יכולה להיראות אמינה מאוד ועדיין להיות מזויפת. כשמדובר בכסף, בהזמנות או במידע רגיש, חשוב לבדוק את הנתונים ישירות במערכת המקורית ולא להסתפק במה שמופיע על המסך".
עוד באתר:
הסכנה אינה מוגבלת ללקוחות פרטיים. גם בתי עסק וארגונים עלולים להיתקל בצילומי מסך מזויפים המשמשים לצורך קבלת מוצר או שירות ללא תשלום בפועל, דרישה להחזר כספי באמצעות אסמכתה כוזבת או התחזות לאישור שניתן כביכול בידי מנהל בכיר. במקרים כאלה, הסתמכות של עובד על תמונה בלבד עלולה להביא לביצוע פעולה כספית או לחשיפת מידע רגיש.
ההמלצה המרכזית של ESET היא להתייחס לצילום המסך כאל מידע שדורש אימות – ולא כהוכחה סופית. אם לקוח מציג אישור להעברה בנקאית, יש לבדוק בחשבון שהכסף אכן התקבל; אם מוצג אישור הזמנה או החזר, יש לפתוח את מערכת העסק ולבדוק את הרשומה המקורית. בארגונים, כאשר צילום מסך מציג לכאורה הוראה של מנהל לביצוע פעולה רגישה, יש לאמת את הבקשה בערוץ תקשורת מוכר ונפרד.
היכולת לייצר ולערוך תוכן במהירות באמצעות כלי AI הופכת את הזהירות הזו לחשובה במיוחד. המסר לציבור פשוט: צילום מסך יכול לסייע בהבנת האירוע, אבל כשכסף או מידע רגיש עומדים על הפרק – הבדיקה הקובעת צריכה להתבצע בבנק, באפליקציה, באתר או במערכת המקורית.
