ענף הרכב הישראלי נכנס מדי קיץ לתקופה רגועה יחסית, אולם הפעם אי-הוודאות צפויה להימשך עמוק יותר אל תוך השנה. מערכת הבחירות המתקרבת מעכבת הכרעות רגולטוריות משמעותיות, ובהן צעדים שאמורים להשפיע כבר מתחילת 2027 על מיסוי כלי הרכב. התוצאה היא שיבואני הרכב והצרכנים מתקשים בשלב זה לדעת כיצד ייראו המחירים בשנה הבאה, ובעיקר מה יהיה גורלם של כלי הרכב החשמליים, ההיברידיים ודגמי הפלאג-אין.
על פי הפרסום ב'גלובס', מאחורי ההתלבטות ניצבת בעיה תקציבית שהולכת ומתרחבת ככל שיותר ישראלים עוברים לרכב חשמלי. מסי הדלק הם מקור הכנסה מרכזי למדינה, כאשר התחזית לשנה הנוכחית עומדת על כ-27.68 מיליארד שקל – כ-8% יותר מב-2025 וכ-49% יותר מלפני עשור. אלא שכ-40% מהמכוניות החדשות הנמכרות כיום הן חשמליות או מסוג פלאג-אין, ואלה צורכות מעט בנזין או אינן צורכות אותו כלל. כיום נעים בכבישי ישראל כ-350 אלף כלי רכב משני הסוגים, המהווים כ-8% ממצבת הרכב הכוללת.
החשש באוצר הוא שהפגיעה בהכנסות תלך ותחריף. לפי התחזיות, תוספת שנתית של כ-135 אלף כלי רכב מחושמלים, שרבים מהם מחליפים מכוניות בנזין, עשויה להפחית בכל שנה את צריכת הבנזין בכ-120 עד 140 מיליון ליטר. עד סוף העשור עשויה צריכת הבנזין של כלי הרכב הפרטיים לרדת בשיעור מצטבר של 15% עד 20%. ללא מקור הכנסה חלופי, המשמעות עבור קופת המדינה עלולה להיות אובדן של יותר משני מיליארד שקל מדי שנה.
עוד באתר:
כדי להתמודד עם המגמה פועלת בחודשים האחרונים במשרד האוצר ועדה מקצועית העוסקת בגיבוש מדיניות ארוכת טווח למיסוי סביבתי של כלי רכב. אחת האפשרויות שכבר מתקדמת היא שינוי "הנוסחה הירוקה", שקובעת את דרגת הזיהום ובהתאם לכך את הטבת מס הקנייה של דגמים חדשים. החל מינואר 2027 צפויים מקדמי הזיהום בנוסחה להיות מחמירים יותר, כך שמכוניות רבות יאבדו אלפי שקלים מהטבות המס. מי שעלולים להיפגע במיוחד הם כלי הרכב ההיברידיים הרגילים. באוצר מעריכים שהשינוי עשוי להגדיל את הכנסות המדינה ביותר מחצי מיליארד שקל בשנה.
גם רכבי הפלאג-אין נמצאים במוקד. שינוי רגולטורי מאפשר מעתה להביא בחשבון לא רק מזהמים הנפלטים מצינור הפליטה, אלא גם חלקיקים שנוצרים משחיקת הצמיגים והבלמים. כיום עדיין חסרים נתונים מלאים שיאפשרו להפעיל את המרכיב הזה, אולם תקינת יורו 7 האירופית צפויה לספק מידע נוסף בחודשים הקרובים. אם האוצר יעניק לפליטות הללו משקל משמעותי בחישוב הציון הירוק, דגמי פלאג-אין מסוימים עשויים לאבד חלק מהיתרון המיסויי שלהם ולספוג בפועל מס קנייה גבוה יותר.
סימן שאלה נוסף מרחף מעל הטבת מס הקנייה לרכב חשמלי, שתוקפה צפוי להסתיים בינואר. כיום מוטל על מכוניות חשמליות מס קנייה בשיעור 48%, לעומת 83% במרבית סוגי הרכב האחרים, אולם תקרת ההטבה כבר הצטמצמה ל-22 אלף שקל. בשל היקפה המוגבל של ההטבה, ביטולה לא צפוי להניב למדינה סכומי עתק, ולכן אחת האפשרויות היא שהמדינה תאריך אותה פעם נוספת במתכונת מצומצמת. ההכרעה הסופית צפויה להיות חלק מהדיונים הכלכליים לקראת 2027.
חזית רגישה אחרת נוגעת למאות אלפי עובדים המחזיקים רכב צמוד. באוצר נבחנת גם האפשרות לשנות את הטבות שווי השימוש, המגיעות כיום לכ-600 עד 1,300 שקל בחודש בהתאם לסוג ההנעה. לפי ההערכות, כ-70% מכ-300 אלף כלי הרכב הצמודים בישראל נהנים מהטבות בתחום זה. מאחר שחברות וציי רכב הם לקוחות מרכזיים של דגמים חשמליים, היברידיים ופלאג-אין, צמצום ההטבה יכול להכניס כסף רב לקופה וגם לשנות במהירות את הרגלי הרכישה. מנגד, מדובר בהטבה שהשתלבה לאורך השנים בתנאי השכר של עובדים רבים, ולכן כל ניסיון לצמצמה צפוי להיתקל בהתנגדות משמעותית.
המהלך שעשוי להיות הדרמטי ביותר עבור בעלי הרכב המחושמל הוא החייאתו של מס הנסועה. המתווה שנבחן בעבר קבע תשלום של 15 אגורות עבור כל קילומטר נסיעה ברכב חשמלי או פלאג-אין, ונועד להחליף לפחות חלק מההכנסות שהמדינה מאבדת מהבלו על הדלק. המהלך נדחה פעם אחר פעם בשל הקושי הפוליטי הכרוך בו, אולם מבחינת האוצר מדובר בתוכנית שכבר הוכנה ולכן ניתן יהיה לקדם אותה במהירות יחסית. אם לאחר הבחירות תידרש הממשלה החדשה להתמודד עם גירעון משמעותי ולמצוא מקורות הכנסה נוספים, מס הנסועה עשוי לחזור במהירות למרכז הדיון – ולהפוך את היתרון הכלכלי של המכוניות החשמליות והפלאג-אין למצומצם יותר.
