1. נדמה כי הפעם יותר מתמיד קשה לביבי לסגור קואליציה.
תמיד יש את הלחצים ואת הרגע האחרון אבל אנחנו עוד מעט מתקרבים לסוף השבוע הראשון מתוך השבועיים הנוספים שניתנו לראש הממשלה בכדי לגבש קואליציה ועדיין, עדיין שום חתימה לא נעשתה.
2. אז נכון, מפלגת 'כולנו' בראשות משה כחלון כבר לא יוצאת בהצהרות וזה נשמע כאילו הדבר היחיד שטרם נעשה זו הפגישה שבה הם יחתמו ויכנסו לממשלת נתניהו הרביעית, אבל עדיין, מלבד הם ומ'ישראל ביתנו' לא נראה שמישהו בדרך לקואליציה.
עוד באתר:
אגב 'כולנו', נראה מוזר קצת שכחלון וויתר על ועדת הכספים כמרכיב מרכזי ברפורמה עליו דיבר כה רבות אל מול מינהל התכנון שאותו קיבל. יש שאומרים שאולי זה תמורת סיכומים עם ליצמן ויש שאומרים שבנוסף יש סיכומים שבהם כחלון יקבל ועדות סטייל 'ועדת שקד' לכשיצטרך.
3. כן, כולנו הסתכלנו על נפתלי בנט לפני הבחירות ולא הבנו מה הוא מדבר. ביבי? ביבי לא ימנה אותו לתפקיד בכיר בממשלתו? הרי הוא כל כך מקרב אותו אליו. היה נראה שהלחשושים על יחסם בעבר של ביבי-בנט נשארו מאחורינו אך מסתבר שלא. אם בפעם שעברה בנט יחד עם יאיר לפיד כפו על ביבי כניסה לקואליציה, כעת ביבי נותן לבנט לכפות על עצמו כניסה לקואליציה ולא משדר לחץ כלל מאי כניסת בנט לקואליציה משל שמונת המנדטים של הבית היהודי לא יכריעו את הכף לאי הקמת ממשלתו הרביעית.
מסתבר שבנט צדק. החיבוק הזה כנראה נועד לייצב את מנהיגותו של בנימין נתניהו באופן שגם פוגע במעמדו של נפתלי בנט. לפעמים נדמה כי בוז'י סגר עם ביבי בשקט ובסוף הם יפתיעו יחד. אם כי חשוב לציין שגם כאשר היה מי דיווח על פגישה בין השניים, גורמים במחנה הציוני טענו כי אין היתכנות כזו.
4. אם בנט יקח את תיק החינוך המפד"ל החדשה תהיה שוב הישנה. מגזרית. סקטוריאלית. הרי בואו נשים דברים על השולחן: לא נראה שלכס ההנהגה אפשר להגיע דרך תיק החינוך. נכון שלגדעון סער יש הרבה מקום של כבוד אבל אחרי הכל הוא היה גם שר פנים נחשב מאד ודווקא התיק הזה החל לאותת על סער כעל אחד שיכול להגיע גבוה בליכוד.
לא להתבלבל, תיק החינוך הוא תיק חשוב מאין כמותו אך הוא לא תואם את החלום שהתהווה בשנים האחרונות בציונות הדתית להגיע להנהגה. תיק החינוך יכול להשפיע המון אך תיק החינוך הוא לא זה שיעלהיוריד בכיסם של האזרחים באופן משמעותי. במצב הזה עדיף תיק הכלכלה שם בנט עשה מהפכה. לגבי איילת שקד, קשה להאמין שתיק התרבות והספורט הוא זה שיהא מושיע לציונות הדתית. הוי אומר: לא סקטוריאלי לא רווחי. תיק קישוט אם תרצו..
לסיום: תחב"צ וחוק הלאום
השבוע עלה במוחי משפט סטייל טוויטר. "מי שלא נלחם על חוק הלאום שלא יתעקש על תחבורה ציבורית בשבת". אמנם חוק הלאום לא ממש נוגע באופן ישיר לסטטוס קוו ונושאים דתיים במדינה אך הוא בהחלט מדבר על אופיה היהודי של המדינה באופן הצהרתי. ואם יש מי שחושב שהוא לא חשוב אז שלא יתעקש על איסור תחבורה ציבורית בשבת (שלה גם יש היבט מעשי) שכן לא ממש חשובה לו אופיה היהודי של המדינה.
