סוגיית האכיפה הבררנית והסנקציות הכלכליות והמנהליות המוטלות על לומדי התורה עמדה במרכז הריאיון עם עו"ד יהודה אבלס מארגון 'אמת ליעקב בישראל' במהדורת הבוקר ב'קול חי'. אבלס פירט את הטיעונים המשפטיים העומדים בבסיס העתירה החדשה שהוגשה לבית המשפט העליון.
"על פי החוק והתקנות, קיים 'צו פוקד כללי' המחייב כל אזרח שהגיע לגיל מתאים להתייצב בלשכת הגיוס, גם אם לא קיבל זימון אישי בדואר", הסביר עו"ד אבלס. "היועצת המשפטית לממשלה קבעה בחוות דעתה כי יש להטיל סנקציות אך ורק על מי שלא מתייצב. בפועל, בני המיעוטים אינם מקבלים זימונים אישיים, אינם מתייצבים מכוח הצו הכללי, והמדינה אינה מפעילה נגדם שום סנקציה. מנגד, כלפי בני הישיבות מופעלת מערכת אכיפה דרקונית. אם המדינה טוענת לשוויוניות, עליה להחיל את הצו הפוקד והסנקציות על כלל האוכלוסייה, כולל בני המיעוטים".
אבלס הבהיר כי מאז ביטול הסדרי הפטור הכלליים, הצבא מחויב לבחון כל אזרח באופן פרטני בלשכת הגיוס, ואין לו סמכות חוקית להעניק פטור גורף על בסיס השתייכות מגזרית: "אין קריטריון בחוק המעניק פטור אוטומטי לערבים. כפי שדורשים מבחור ישיבה להתייצב פיזית כדי לבחון את מעמדו, כך מחויב כל אזרח להתייצב. אם הצבא יחליט לפטור אותם משיקולים כאלה ואחרים – שיעשה זאת באופן פרטני בלשכה, אך עצם הימנעותם מהתייצבות חייבת לגרור את אותן הסנקציות שמוטלות כיום על הציבור החרדי".
עוד באתר:
בתשובה לשאלת המנחים האם יש ציפייה לשינוי ממשי מהחלטת שופטי בג"ץ, השיב אבלס ביושר: "אנחנו מציאותיים ויודעים שבג"ץ עשוי למשוך זמן ולנסות לדחות את ההכרעה. עם זאת, החשיבות המרכזית של העתירה היא להציב מראה ברורה מול היועמ"שית ומערכת המשפט, ולחשוף את הצביעות והאכיפה הבררנית שנעשית אך ורק נגד הציבור החרדי. השימוש בכלים המשפטיים שהם מפעילים נגדנו הוא הכרחי כדי להציג את האמת ואת הרדיפה המגמתית".
האזינו לריאיון המלא, מתוך מהדורת הבוקר בהגשת בצלאל קאהן ודוד חכם ב'קול חי':
