ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן, התייחסה בריאיון ל"הפוך על הפוך" להסלמה המחודשת בין ארצות הברית לאיראן וטענה כי בטהרן פועלים בעיקר מתוך צורך להגיב ולא להצטייר כמי שנכנעים ללחץ האמריקני. "זה קורה בפועל ואני רוצה להסב את תשומת לב המאזינים, שמי שהתחיל זה טראמפ, הרפובליקה האיסלאמית מגיבה, היא לא מתחילה", אמרה. לדבריה, למרות הרטוריקה החריפה, "מצד אחד אף צד לא רוצה מלחמה, מצד שני אף צד לא רוצה לצאת פראייר", והוסיפה כי בעיניה מדובר במצב שדורש "יותר פסיכולוגים מאשר דיפלומטים".
בהמשך הצביעה עילם גינדין על קרע פנימי משמעותי בצמרת האיראנית. לדבריה, "גם בשלטון יש קרע, יש ממש קרע בין הדרג המדיני לבין הדרג הביטחוני הצבאי". היא הסבירה כי מי שמחזיקים כיום בגישה הישירה למוקדי הכוח סביב המנהיג מגיעים בעיקר ממשמרות המהפכה ומהמערכת הביטחונית, בעוד שהנשיא והדרג המדיני נחלשים. "הנשיא לא מקבל החלטות, הוא מבצע מדיניות, הוא רשות מבצעת, הוא לא מקבל החלטות", אמרה.
כשנשאלה על מידת התמיכה הציבורית במשטר, היא הסתייגה מהניסיון להסיק מסקנות רק מהרשתות החברתיות. "אני מסתכלת על מספרים, כי הרשתות זה חצי או יותר בוטים", אמרה, וטענה כי המחאות האחרונות שיקפו התנגדות רחבה בהרבה מזו שנראית לעיתים מבחוץ. לדבריה, המשטר אף נאלץ להסתמך על כוחות חיצוניים כדי להתמודד עם המחאה: "הרפובליקה האיסלאמית ייבאה אלפי חיילים מעיראק, מאפגניסטן, מפקיסטן, מסודן… כל המערך שאנחנו חושבים שהוא רק לכבודנו – שכירי חרב. הוא עתודה של שכירי חרב לדיכוי מחאות כי אין מספיק איראנים".
עוד באתר:
עילם גינדין התייחסה גם להפגנות התמיכה שמארגן המשטר וטענה כי חלק מההשתתפות בהן נובעת מתמריצים. "כשהמשטר עושה הפגנה לתמיכה בעצמו… הם נותנים אוכל, הם נותנים כסף", אמרה, והוסיפה כי לעיתים נעשה שימוש גם בחומרים ישנים ובכלי בינה מלאכותית כדי להעצים את התמונה התקשורתית של התמיכה. לדבריה, קשה מאוד למדוד באופן מדויק את היקף התמיכה האמיתית במשטר, אך התמונה שהיא מזהה היא של חברה איראנית שונה מאוד מזו של שנות ה-90.
ביחס למצבו של מוג'תבא חמינאי, עילם גינדין הציגה תמונה מעורפלת במיוחד. "לא ראיתי באיראן אנשים שחושבים שהוא חי", אמרה, אך מיד סייגה כי גם אם הוא בחיים, ספק אם יש לכך משמעות פוליטית ממשית. "גם אם הוא חי, לפי ההדלפות שיוצאות… הוא לא מקבל את ההחלטות. גם אם הוא חי, הוא לא רלוונטי". לדבריה, הוא עשוי להישאר דמות סמלית בלבד, בעוד מוקדי הכוח בפועל מצויים בידי מערכת הביטחון והגורמים המקורבים אליה.
בסיום התייחסה עילם גינדין לנרטיב שמפיץ המשטר סביב העימות עם ארצות הברית ואמרה כי בטהרן נוהגים להציג כמעט כל התפתחות כהישג. "הם תמיד מבחינתם ניצחו", אמרה. לדבריה, גם לאחר העימות הנוכחי המשטר מנסה למסגר את האירועים כהוכחה לכך שאיראן עמדה מול מעצמה גדולה ולא נכנעה, ואף מאיימת על מדינות שמאפשרות לאמריקנים לפעול משטחן. היא ציינה כי גם הנשיא האיראני מבקש לסיים את המערכה "כל עוד אנחנו מנצחים" – ביטוי שממחיש, לדבריה, עד כמה התודעה והנרטיב הפנימי הפכו לחלק מרכזי בהתנהלות האיראנית.
האזינו לראיון המלא, מתוך התוכנית 'הפוך על הפוך' בהגשת יוסי חיים מימון:
